פודקאסט ביטלמניה

כללי | IDC Radio | 60 פרקים
ביטלמניה

הפודקאסט שחושף את הצד הלא מוכר בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס. גבי פישמן וצוף פלוטקין הם שני מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומרצים אודותיה, ואף מנהלים את קבוצת הפייסבוק הפופולרית הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים בסדרת הפודקאסט "ביטלמניה" על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה ובהיסטריה של הביטלס. "ביטלמניה" הוא פודקאסט מהסוג שטרם נשמע כמוהו בישראל, ודרכו יכולים כל חובבי/ות הלהקה לחוות אותה כפי שלא חוו קודם לכן.

פרסומת
מאז שנות ה-70, פחות ופחות אמנים משמיעים את דעותיהם הפוליטיות והחברתיות מפאת החשש לאבד את הקהל שלהם. ג'ון לנון לא היה כמו כולם, לא רק בקשר למוזיקה שלו אלא גם בעניין הפעילות הפוליטית שלו. הוא היה בעל ראייה חדה ומפוקחת אל המציאות והיה לו צורך עז לבטא את דעותיו בדרכים יצירתיות שרק הוא יכול היה לחשוב עליהן. לפיכך, מתמקדת המורשת של ג'ון לנון לא רק במוזיקה הנדירה שהותיר אחריו אלא גם באומץ שלו לנקוט עמדה כמעט בכל דבר שעל סדר היום הציבורי, החברתי והפוליטי, ולנקוט צעד במטרה להשפיע ולנסות לשנות את המציאות.
תמיד רצינו להיות במקומםן של אלה שהתמזל מזלםן לחוות חוויה אישית כלשהי עם הביטלס, אז בשנות ה-60. אז גבי וצוף יצאו לחפש האם אפשר למצוא כאלה בישראל...ומצאו! בפרק הזה נארח את אריה, שאביו הופקד ע"י משטרת ניו אורלינס לאבטח באפן אישי וצמוד את ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר בביקור החד פעמי של הביטלס בניו אורלינס, ב-16 בספטמבר 1966; את יעל, שהייתה נשיאת מועדון מעריצות הביטלס של שיקגו ואחרי שלא הצליחה להשיג כרטיסים להופעתם בעיר בשנת 1964, זכתה להיות בשתי הופעותיהם בשנים 1965 ו-1966; ואת מישל, שהייתה בקבלת הפנים לכבודם בביתו של דודה, ראש העיר של ליברפול, לואיס קפלן, בבית העירייה ביולי 1964, וזוכרת איך פול מקרטני הפליק לה בטוסיק.
כולנו גדלנו על הסיפור שחברת ההקלטות Decca דחתה את האודישן של הביטלס כי "להקות גיטרות כבר בדרכן החוצה" אך לעומתה, כששמע ג'ורג' מרטין, מי שעמד בראש חברת ההקלטות Parlophone, את הביטלס, הוא מיד זיהה את הפוטנציאל הטמון בלהקה הצעירה והסכים להחתים אותם על חוזה הקלטות, וכל השאר היסטוריה. אז שהו, שהסיפורים האלה הם לא יותר ממיתוסים שכולנו האמנו להם במשך שנים. בפרק הזה, יוצאים גבי וצוף למסע המייגע של בריאן אפשטיין, מנהל להקת הביטלס, אחר חוזה הקלטות עבורם, וחושפים את האמת המפתיעה, בין היתר, שחברת Decca לא באמת דחתה את הביטלס ושג'ורג' מרטין בכלל לא רצה להחתים אותם.
שנת 1966 הייתה השנה הסוערת ביותר, ויש שיגידו טראומטית ביותר, בקריירה של הביטלס. במידה רבה זו הייתה גם השנה החשובה ביותר בתהליך ההתבגרות של הלהקה מבחינה מוזיקלית ומבחינה חברתית ותודעתית. זו השנה שבה הביטלס התחילו לחפש דרכים להשפיע ולהביע את דעתם על הנושאים שעל סדר היום, וכן להביא לעולם מוזיקה אחרת, שונה וחסרת תקדים שכמוה הם לא עשו קודם. זו הייתה גם השנה שבה הפכה להקת הביטלס ללהקת אולפן, צעד שסייע לה לחפש את האמת שלה ופחות להתחשב בדעת הקהל. בשנה הזו ליוו את הביטלס סערות שכמוהן לא חוו קודם לכן, בעקר בביקור שלהם ביפן, בפיליפינים ובארה"ב.
בפרק הזה מספרים צוף וגבי על היחס בין המהרישי מהאש יוגי לבין חברי הביטלס, חושפים את האווירה באשרם שברישיקש, הודו, כמו שאף פעם לא הכרתם, ומגלים מה הוביל לכך שג'ון וג'ורג' עזבו את האשרם בכעס. מה באמת עמד מאחורי השיר Saxy Sadie? האם באמת המהרישי הטריד מינית את השחקנית מיה פארו ששהתה באשרם עם הביטלס? למה התנצל ג'ורג' הריסון לפני המהרישי על כל הפרשה מאוחר יותר? למה סירב המהרישי לבקשתו של ג'ון לפגוש אותו אחרי שעזב את האשרם?
ההגדה של "פול מקרטני מת", מסעירה את הדמיון של כולנו, גם אם אנחנו כבר יודעים שפול חי ובועט ואפילו הופיע בתל אביב בשנת 2008. הרמזים הרבים למותו של פול, אם בעטיפות האלבומים השונים ואם במסרים שבשירים כשמשמיעים אותם לאחור, ידועים ומוכרים. רובנו גם יודעים להפריך כל אחד מהם בלי מאמץ גדול. מה שממש מעטים יודעים הוא איך ההגדה הזו נולדה? למי היה עניין להזין אותה ואיך היא הופצה במהירות, הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות? ואיך לכל הרוחות, היה מעורב הזמר חוזה פליסיאנו בפרשה הזו? גבי וצוף יוצאים למסע לגילוי מה שהוליד את ההגדה הזו. אחרי הכל, מדובר בסיפור הוויראלי הוותיק ביותר שעדיין מסרב לגווע.
עבור רבים, ג'ימי ניקול, המתופף שהחליף את רינגו סטאר למשך 13 יום בסיבוב ההופעות העולמי שהתקיים ביוני 1964, הוא לא יותר מהערת שוליים בסיפור של הביטלס. עבור ג'ימי ניקול אלה היו 13 יום ששינו את חייו לתמיד, וממש לא לטובה. ניקול כינה את החלטתו לתפוס זמנית את מקומו של רינגו כהחלטה הגרועה ביותר בחייו. גבי וצוף עוסקים בפרק הזה באחת הפרשיות הטראגיות והנעלמות בסיפור של הביטלס, סיפור שמתאים לרומן בלשי, ויותר מכך, מלמד עד כמה הייתה תופעת הביטלס תופעה חסרת תקדים בעוצמתה שהייתה עבור רבים מעצימה ועבור אחרים הרסנית.
סטיבן מלץ עבד קרוב עם הביטלס ועם בריאן אפשטיין בין השנים 1965 ל-1969, והיה האיש שניהל את הכספים של חברי הלהקה. הוא מוזכר בכל ספר על הביטלס אבל מעולם לא בשמו עד שהחליט לצאת בעצמו עם הסיפור. מקומו של סטיבן לא נותר רק בענייני הכסף של הביטלס. הוא האיש שיזם ועמד מאחורי הקמת חברת Apple על שלוחותיה. הוא שימש השראה לג'ורג' הריסון לכתיבת השיר Taxman והוזמן ע"י חברי הביטלס לאירועים חברתיים, כולל מסיבת התחפושות המפורסמת שערכו לרגל הוצאת הסרט Magical Mystery Tour. סטיבן סיפר בגילוי לב ובפירוט על התרשמותו הישירה מכל אחד מארבעת המופלאים ועל מה שהם באמת ידעו על העולם; על מעלליו של ג'ון לנון; על אחד הסודות האפלים של דרק טיילור, קצין העיתונות של הביטלס; על מה שבאמת עבר על בריאן אפשטיין, בחלק מאד משמעותי בניהול הביטלס. סטיבן סיפר סיפורים שלא סופרו באף ספר מאלפי הספרים שפורסמו על הביטלס ושינה חלק מהתפיסות שהיו מקובלות לגבי סיפור הלהקה. השיחה שתשמעו עם סטיבן היא מהמרתקות ביותר שהיו בביטלמניה – הפודקאסט.
הפרק הזה, שהוקלט לייב ב"ביטלס – הקבוצה הישראלית" בפייסבוק, פותח את העונה החמישית של ביטלמניה - הפודקאסט ועוסק בדומה ובשונה בין שלושת אלבומי ה"עשה זאת בעצמך" של פול מקרטני: McCartney משנת 1970, McCartney II משנת 1980 ו-McCartney III שיצא כשבועיים לפני הקלטת הפרק. מה עמד מאחורי כל אלבום? האם באמת שלושתם הם אלבומים שבהם הפיק והקליט פול מקרטני כשהוא מבצע את כל הכלים? למה המתין 40 שנה בין McCartney II ל-McCartney III? מה חושבים גבי וצוף על האלבומים האלה, כמכלול וכל אחד לחוד?

פודאסטים מובילים

פרסומת