את שיר לב הכרתי לאחרונה דרך הודעה ששלחה לי, ולאחר שיחה קצרה התוודעתי לערוץ היוטיוב שלה, שמביא סרטונים יפים ומושקעים מאוד ויזואלית ונוגעים ללב מבחינת תוכן. התארחתי אצלה במושב לשיחה מלווה בעוגיות מקמח טף טבעוניות ללא גלוטן שהיא הכינה, ובקריאות של ציפורי דררה ברקע (העוגיות היו כל-כך טובות שהייתי חייב את המתכון). בשיחה אני שומע משיר על עזיבתה את עולם הפרסום ומשכורת נאה לטובת יצירה עצמאית ברשת ; על כיצד והאם ניתן להימנע מהתמכרות לרשתות חברתיות בתור מי שעובדת בזה, ובתור צרכני תכנים ברשת ; על הרצון לשמור על אותנטיות ועל הקו העדין שבין חשיפות לפרטיות ; על קהילה וירטואלית לעומת קהילה אוף-ליין ; על היותה אדם רגיש מאוד ועל התובנות שהיא קיבלה כחלק מהעבודה שהיא עשתה מול המצלמה ומול העוקבים שלה ; ועל הפוטנציאל של הרשתות החברתיות להביא לשינוי תודעתי רחב עמוק ומיטיב. ראיון מעניין ומאוד רלוונטי לזמנים אלו. שתהיה האזנה מעוררת ונעימה! לקריאה והאזנה נוספת הכנסו לבלוג - אם נרצה  

  שיחה עם אורי בנקהלטר, מוזיקאי, שדרן רדיו, ודי ג’יי - על מוזיקה ככלי לשינוי תודעה את אורי אני מכיר ממסיבות ופסטיבלים שונים בארץ אשר מנסים לחולל שינוי תודעה כמו SACRED JOURNEY. אורי מנגן במסעות מוזיקליים שנמשכים לילה שלם כמו מדיטסאו ותאור, וגם משדר ברדיו "מהות החיים", בתכנית היומית “עולם קטן”. אנו משוחחים על הקריירה של אורי, כיצד הגיע להיות שדרן רדיו, על בבילון והסיסטם, על מוזיקה מקודשת, ועל האם יש כזה דבר “מוזיקה של חול”, על זכויות יוצרים, על לעבוד ברדיו שבבעלות שרי אריסון יו"ר בנק הפועלים, ועל האפשרות של מוזיקה לגשר בין תרבויות ואיזה מוזיקה ערבית אורי אוהב להאזין ולהשמיע,  על קהילה ובמיוחד קהילת בית-קשת שאורי הוא חלק ממנה, וכיצד הקהילה משתלבת בחיים וביצירה. בהמשך אנו משוחחים על השראה ועל דמויות מעוררות השראה, וגם מנסים להבין מדוע פעם היו אלילי מוזיקה והיום קצת יותר קשה למצוא כאלה. במהלך השיחה משתמש אורי במושגים כמו “רדיוס” (בהקשר של מעגלי השפעה, לא בהקשר של הרדיו), “תדר” (גם לא בהקשר של רדיו, וגם לא הפאב התל-אביבי), “בבילון” (כקונספט לא כמקום) ו-“נינג’ה” (כדרך חיים) – המושגים האלו חשובים כדי להבין את השיחה ואפשר לדון בהם בתגובות. הנה קישורים ליוצרים שמוזכרים במהלך הראיון:  דנית טראוביג, אורקה טפלר ואוריה צור מלהקת "אורות", ולהקת משרוע ליילה הלבנונית. האזנה מעוררת ונעימה לקריאה והאזנה נוספת כנסו לבלוג "אם נרצה"  - www.ifwewill.net

את אוסמה פגשתי ב-2012 במסגרת יוזמה שנקראת 'סולחה' שמפגישה ישראלים ופלסטינים לדבר, לשיר, להתפלל, לאכול ולחגוג יחד את החיים. מאז יצא לנו לפעול יחדיו במסגרת הפעילות של אוסמה ב"לוחמים לשלום" תנועה  משותפת לישראלים ופלסטינים אשר שמה לה למטרה להתנגד לכיבוש בדרכים לא אלימות. אני מראיין את אוסמה בנסיון להבין מה גרם לו לעבור ולהאמין בהתנגדות לא אלימה, כיצד הוא רואה שלום, האם הוא יוצא גם כנגד אלימות פלסטינית - זו שאנו מכנים טרור אפילו שבחוק הבינלאומי היא נחשבת כלגיטימית. אני שומע ממנו גם על האתגרים הרבים העומדים מול התנועה הזו, גם בתוך החברה הפלסטינית, על ההיסטוריה האישית שלו, על החברות העמוקה שפיתח עם ישראלים שרבים מהם היו לוחמים בצבא, על דעתו בנושא דיכוי נשים בחברה הערבית ועל הרצון לשנות מחד, ולכבד את הקיים מאידך.  ראיון מאוד מעניין מאוד המאפשר העמקה בהבנה של "הצד השני".  לראיונות וקריאה נוספת, הכנסו לבלוג - אם נרצה

ראיון עם אסף צ'רטקוף, מקים אתר "בידיים", והסדנה הקהילתית לקיימות בטבעון, וממובילי תנועות הפרמקלצ'ר והטרנזישן בארץ (הסבר על מה זה התנועות האלה בראיון). אני מדבר איתו על הפער בין החלומות והמציאות ועל האפשרות לגשר עליו, על אורח חיים מקיים, מה זה, וכיצד אפשר להתחיל לנוע אליו באופן אישי וקולקטיבי, על יכולת השפעה שהיא עמוקה וברת קיימא ומדוע היא לא מגיעה בהכרח ממוקדי ההשפעה הנוכחיים או מתנועות מחאה המוניות דוגמת "המרד בהכחדה". אני מזכירים גם פרוייקטים מעוררי השראה כמו יער המאכל בקדרון, פסטיבל שייח אבריק שקורה השנה בפעם הרביעית בטבעון, ועל open source ecology שהיווה השראה להרבה מהעבודה שאסף עושה כיום.   ראיון מרתק עם איש חזון ומעשה, האזנה מלמדת ומהנה

ראיון עם  עידו הרטוגזון - חוקר פסיכדליה, הכותב של ספר ובלוג מצויינים בשם טכנומיסטיקה, והמוציא לאור של 'לפסיכונאוט', המגזין הפסיכדלי הראשון בעברית. חלוץ אמיתי! בראיון עמו אנו מדברים על הפוטנציאל של פסיכדליה לשנות את התודעה האישית והקולקטיבית,  על אי-החוקיות של הצמחים והחומרים הפסיכו-אקטיבים והסיבות שונות לכך, על אקטיביזם פסיכדלי, על רגולציה, על תמיכה של הקהילה. בהמשך אנו גם  נוגעים בפסיכדליה בהקשר מקומי של ישראל, אני שומע מעידו על הבחירה שלו לפעול כאן ולא במקום אחר על אף האתגרים הגדולים, על הפוטנציאל של פסיכדלים ליצור שינוי במציאות החברתית והפוליטית, על חזון פסיכדלי, על צמחים משני תודעה מקומיים, ועל "משנים תודעה" - כנס הפסיכדליה הראשון בישראל. ראיון מרתק למי שמתוודע לתחום וגם למי שמכיר אותו קצת ורוצה להעמיק ולהרחיב את המבט בנושא. האזנה מעוררת ונעימה להאזנה לפרקים נוספים, ולקריאה נוספת בבלוג הכנסו ל-'אם נרצה' ב- www.ifwewill.net

ראיון עם רני כשר בנושא ברית מילה, הורות טבעית ואורח חיים טבעי.  אנחנו משוחחים על הבחירה שלו לעסוק בנושא רגיש כמו ברית מילה, על מיתוסים ומנהגים תרבותיים, על האפשרות לבחור במודעות, על אורח חיים טבעי ומה זה בכלל אומר, על החיבור לקהילה ולתרבות למרות הבחירות השונות, על הפריבילגיה של אורח חיים אקולוגי ועל האפשרות לחיות אורח חיים טבעי ולעשות חינוך ביתי, על התמכרות לטכנולוגיה ועל התחליף שאנו מוצאים בה לחיי קהילה, על מה עושים כדי בכל זאת לחיות חיי קהילה בימינו, על הקשר בין זקנים לצעירים, ועל היחס שלנו לאדמה. כאן ניתן לקרוא תקציר של ספרו "מילה - מחשבה שנייה על ברית מילה"  מוזמנים לשמוע ראיונות נוספים ולהירשם לבלוג "אם נרצה" ב- www.ifwewill.net

נפגשתי בבאר-שבע עם בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית עמותת ארץעיר (לשעבר תור המדבר), ארגון הפועל לקידום קהילתיות ומעורבות חברתית בערים ובפריפריה. העמותה הוקמה על ידי קהילת קמה, קהילה שחיה ופועלת יחדיו בבאר-שבע כבר יותר מ-15 שנה. הסתקרנתי לשמוע מבלה על  חיי קהילה במציאות העכשווית, מעבר לפנטזיות הרומנטיות שיש לרבים מאיתנו על חיי קהילה, איך זה עובד בפועל - איך מתגבשים, איך מתקבלות החלטות, איך מצרפים חברים חדשים, מה מידת השותפות הכלכלית, אילו מנגנונים עוזרים לשמור על הביחד הקהילתי, וגם מה החסרונות בחיי קהילה. וגם על הקשר בין קהילת קמה לעמותת ארץעיר ואילו דברים הם עושים יחדיו. ראיון מרתק לכל מי שמחפש ומעוניין לחיות בחיי קהילה, וגם למי שחי אותם אך היה רוצה לשפר אותם. האזנה נעימה :) להאזנה וקריאה נוספת הכנסו לבלוג אם נרצה  

שיחה עם הגאר נקאש, לשעבר ראש תחום חינוך (אחראית על קציני חינוך) בבית מעצר אוהלי קידר - חלק ממתחם בתי-כלא 'אשל' בבאר שבע, ודמות מאוד צבעונית בתוך מערכת די אפורה (שירות בתי הסוהר). אנחנו משוחחים על תפקידה כאשת חינוך, על היחס לאסירים, על ביקורת שיש לה והייתה לה על שירות בתי-הסוהר ומערכת החינוך, על מערכת מבוססת כסף וכח ו"החזק שורד", על האפשרות ללמוד ולעבוד בזמן הכלא, ועל אפשרות בחירה ולקיחת אחריות גם בנסיבות חיים קשות. בשיחה עם הגר אני מביא את עמדת הביקורת שיש לי כלפי "המערכת" , על הרצון שלי לשנות אותה, ועל התחושה שאין אפשרות אמיתית לשנות אותה "מבפנים". אנחנו משוחחים על תפקידה של המערכת, עבור מי היא פועלת ועבור מי לא, ומה מידת האחריות שיש למי שנולד בצד הפחות מוצלח של העיר או המפה הפוליטית. חלק מהשיחה היא סביב היכולת של מערכת הכליאה ושל ענישה בכלל לייצר שינוי ולקיחת אחריות, ועל איזה אלטרנטיבות קיימות אם בכלל. אנו גם משוחחים על הסרט הדוקומנטרי "ה-13" שמתעסק במערכת הכליאה המופרטת בארצות הברית ועל הדרך שבה היא מנצלת אוכלוסיות מוחלשות לטובת כח עבודה זמין וזול. לקריאה והאזנה נוספת הכנסו לבלוג - אם נרצה    

את דבורה פרלמן הכרתי לראשונה בחיבוק ירושלים ב-2012, פרויקט אותו יזמה במשך כמה שנים, ובו הגיעו ישראלים, פלסטינים ואנשים מכל העולם לחבק את חומות העיר העתיקה בירושלים ולהתפלל יחדיו לשלום בין כל העמים. דבורה, ממקימי הישוב האקולוגי כליל, פועלת כיום בשירות האלה ואמא אדמה. אני משוחח איתה על כך, על תפקיד זקנת השבט, על המסורת והצורך שלה להשתנות, על הקושי למצוא אדמה, על הצורך לומר תודה והללויה על המסע שאנו עוברים כיחידים ואנושות. אני שומע ממנה סיפורים, בקצב הנינוח שלה כמו מורלה הזקנה מהסיפור שאינו נגמר, רק עם הרבה אופטימיות, הומור וצחוק. הזמנה להאזנה נינוחה וסבלנית, מחכימה ומעודדת. להאזנה וקריאה נוספת הכנסו לבלוג אם נרצה - www.ifwewill.net

  ראיון עם אלכס קצ'אן על אקו-חקלאות ועל השפעת המזון על התודעה האנושית.  אלכס הוא מייסד מגמת אקו-חקלאות במכללת ספיר, ורכז החקלאות בבית הספר החקלאי כפר סילבר. אנחנו משוחחים על אנרגיית החיים שבמזון, על חקלאות בתמיכת קהילה - חב"ק, ועל האתגרים שביצירת שינוי כולל בשיטת החקלאות הנוכחית. בהמשך השיחה אנחנו מעמיקים בנושא הרוחניות של המזון והשפעתו על התודעה האנושית מנקודת מבט של הרפואה האירוודית, ומבחינת הקארמה של המזון וכן דנים בדרכים לחזק את הקשר של אנשים לאדמה וליצור חקלאות שמיטיבה עם כל היצורים החיים. ראיון מלמד ומעורר השראה לכל מי שמתעניין בחקלאות, במזון ובפרמקלצ'ר, ובקשר שלהם לתודעה. האזנה מעוררת ונעימה לקריאה והאזנה נוספת מוזמנים להכנס לבלוג - אם נרצה