פודקאסט Radio Button

כללי | יהודית אשר | 99 פרקים
Radio Button

הפודקאסט מדבר על עיצוב וחווית משתמש בעולם ההייטק. בפודקאסט מתארחים מוביילי עיצוב מחברות הייטק מובילות כמו גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק וכ"ו <<<<.spotify-לחצו על הכפתור בשביל להקשיב ב

פרסומת
כשאני וShir Zalzberg הקלטנו את הפרק לפני כמה חודשיים, המצב של הייטק היה משמעותית יותר בטוח. בחודשים האחרונים הפיד שלי מוצף בפוסטים של EX Google, Meta, Sealsforce שביום אחד איבדו את העבודה, אני מרגישה שהשאלה של ״איך לא לפחד משינויים?״ הופכת להיות כל כך משמעותית. אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי, היה שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, שעל המצבה שלה יהיה רשום ״מקימת Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה עם שיר מחדדת לי שוב מה הדברים החשובים באמת בחיים. להאזנה הכנסו ל-Radio Button באפליקציות הפודקאסטים אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי היה, שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה עם שיר מחדדת לי שוב מה הדברים החשובים באמת בחיים. האזנה נעימה ??
כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד? כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל. אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני 65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם באיכות החיים. ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?
איך לבנות מסלול קריירה בהייטק? את הפרק הזה שידרנו לפני כשנה וחצי, לפני שקרה ה״משבר״ בעולם היייטק. בפרק יהודית אשר ארחה את נבות וולק, והם דברו על איך להשקיע את הזמן שלנו בצורה חכמה בשביל לבנות מסלול קריירה בהייטק שנכון לנו. נבות הוא מאנשי ההייטק המוכרים בישראל, ומנחה את הפודקאסט המצליח 30 דקות או פחות. אמנם נבות לא מעצב ולא מגיע מעולמות העיצוב, אבל בשיחות שלו ושל יהודית, היא הבינה שיש לו גישה מעניינת ששווה לדבר עליה, ושההמלצות שלו נראות רלוונטיות היום מתמיד. הנה ציטוט קצר מהפרק, שטוען טענה לא פשוטה לגבי קו הסיום שלנו כעובדים בהייטק. ״אני חושב שמעצבים לא מבינים תמיד את המתמטיקה של ההייטק, לא יעזור רוב הקריירות בהייטק נגמרות באזור גיל 55.? בואו נגלה לכם סוד יש הייטק משנות השמונים, כמה אנשים שעובדים איתך הם מעל גיל 55? הפירמידה הולכת ומצטמצמת ולכן חשוב שנראה איך אנחנו משקיעים את הזמן שלנו בהייטק בצורה נכונה וחכמה״ נשמח מאוד לשמוע את דעתכם.ן. בקהילה - האם יש לנו זמן מוגבל בהייטק? הפיקה וערכה: נופר ארביב
די ברור לנו שהמסלול שלנו בהייטק צריך להיות כזה שאנחנו מתקדמים בו. הרי הגענו לגיל ולסטטוס שבו כל מה שחסר ללינקדאין שלנו זה טיטל כזה או אחר. אבל האם זו באמת המוטיבציה שצריכה להוביל אותנו? ?איתי וונשק הוא VP של-Google Design Platform מנהל מעל ל-300 אנשים בגוגל. בשיחה עם איתי הוא שיתף בתיסכול שהוא חווה כשהוא רואה אנשים שמחפשים את הקידום בשביל הדרגה. לדעתו קידום נכון צריך להגיע ממקום שבו את מנסה ורוצה לשנות משהו בעולם דרך זה שאת מנהלת אנשים או תהליכים. ??אם המוטיבציה זה הדרגה זה יכול לגרום לתסכול כי זה לא בשליטה שלנו, לעומת קידום ממקום שפשוט נהנים בעבודה, נותנים ערך למוצר ולאנשים וזה מה שמוביל לקידום.
לפני שנתיים, עידו התראיין אצלנו בפרק, והוא ויהודית דברו על Figma, סקצ׳ ואדובי. על היחסים בין שלושתן ואיזו פלטפורמה הולכת להוביל את השוק. הם השתעשעו עם כל מיני השערות, אחת מהן היתה שסקצ׳ יקנו את פיגמה כדי לגבור על אדובי. את מה שקרה בסוף - רובנו לא צפינו (אחח התמימות). מאוד שמחתי להזמין אותו אלינו שוב, ולדבר על הכל בפרספקטיבה חדשה לגמרי. כשיצאה הידיעה על כך שאדובי רכשה את פיגמה, יצאו כל כך הרבה ניתוחים, דעות, רגשות שונים… והתחושה הרווחת היתה של אכזבה גדולה. פיגמה אהובתנו, מתמזגת לחברה כל כך שנויה במחלוקת. מין יחסי אהבה שנאה שכאלו. מצד אחד - כולנו גדלנו עליה, וחבים לה תודה ענקית על זה שהיא לקחה חלק גדול בלאן שהמקצוע שלנו התפתח. מצד שני, אנשים מרגישים שהם נכוו מאדובי בגלל סיבות שונות כמו חוויה משתמש מסורבלת, או מודל התשלום המחייב. מצד שני, פיגמה - חברה שעושה הכל באופן שונה. נותנת לנו כלקוחות חוויה שגורמת לנו להתאהב בתוכנה. אני זוכרת שלראשונה כאשר פתחתי פיגמה, לא הבנתי איך פותחים את סרגל הכלים. איפה כל הכלים?? ואז הבנתי, הם נשארו באדובי. כל מה שאני צריכה נמצא. וזה הסטייט אוף מיינד שהם שינו אצל רבים מאיתנו (נכון, גם בסקצ׳ יש כלים נפלאים). אז אם הייתי מנסה לנחש, הייתי אומרת שהרגש הבולט פה זה פחד - שהדברים לא ישארו אותו דבר כמו שהם היום. עידו זייפמן הוא מייסד ומנהל את קהילת פיגמה ישראל, שותף ומייסד בחברה לעיצוב מוצרים דיגיטלים, ומרצה באקדמיה. למרות שבשנים האחרונות עידו מוביל את קהילת פיגמה בארץ, ויש לו הרבה שיתופי פעולה עם פיגמה ואפילו כניסה למעגלים פנימיים, גם הוא טוען שזה לגמרי לא היה צפוי מבחינתו. שבוע לפני הרכישה, פיגמה הזמינה את כל מנהלי הקהילות שלה, ובישרה להם על המהלך העתיד להתרחש. בפרק ״פיגמה מבית אדובי - שנתחיל להתרגל?״, עידו מנתח את הסיבות שהובילו את דילן פילד, המייסד של פיגמה, למכור לאדובי, ננסה להבין האם המכירה היתה בזול או ביוקר, ומהם הדברים הטובים ברכישה הזו. דבר מעניין נוסף שעלה, וזו בהחלט נקודה טובה בזמן לשאול את זה - מה העתיד של פיגמה מעבר לרכישה? עידו מסביר שיש כמו שתי מחנות שנשמעים לאחרונה, שמושכים ומייחלים לכיוונים אחרים - כיוון שקושר ממשק לעיצוב בקוד, וכיוון שמאמין בהפרדה ביניהם. הוא מנתח כל אחד מהם, ונשמע גם במה הוא מאמין.
כשהגעתי לוויז והתחלתי לעבוד על הפיצ׳ר הראשון החווית עבודה שלי עם הדיזיין סיסטם הייתה טובה, הרגשתי שהדיזיין סיסטם חוסך לי זמן ולא מסבך אותי יותר מדי. ספריה מסודרת בפיגמה, הסבר קצר ופשוט על קומפונטה וביעקר מענה סופר זמין של (תיוגים אבישי, שי, וגיא) מי שהוביל את התהליך של בניית הדייזין סיסטם היה גיא לוין, גיא הוא מנהל סקואד ומוביל את הדיזיין סיסטם בוויז. (תוכל לדייק אותי כאן עם הטייטל?) אני חושבת שרובינו מבינים את הצורך בדיזיין סיסטים, השאלה היותר מורכבת היא איך בונים דיזיין סיסטם שמעצבים אוהבים? התובנה העיקרית שלי מהשיחה עם גיא הייתה שצריך לחשוב על משתמש הקצה שבמקרה הזה, זה אנחנו המעצבים. האתגר המעניין הוא לגרום לנו להאמין בצורך ולהרגיש חלק וכך גם נשתמש בצורה טובה יותר וגם נתרום קומפוננטות לפי הצורך. הפרק הזה הוא אחד הספונטנים שלנו, ישבנו לשיחת קפה במטבון של וויז, ואיכשהו התחלנו לדבר על דיזיין סיסטם ואז אמרתי לו. ״אולי נקליט פרק?״ גיא זרם ובצורה לא מוסברת הסטודיו היה פנוי, וכך התבשל לו פרק. אני מקבלת בקשות לפרקים מסוג ״איך נראה יום עבודה״ אני חושבת שאנשים אוהבים את התחושה של להיות ״זבוב על הקיר״. אשמח לשמוע האם הפרק הזה עונה על זה? והאם תשמחו לעוד פרקים בסגנון הזה?
כשהזמנתי את ד"ר נועה מורג והחלטנו לדבר על אתיקה וחווית משתמש, הרגשתי שהנושא הזה חייב להשמע. ככל שנועה סיפרה לי יותר ויותר, כך הרגשתי שזה יותר רלוונטי. נועה היא ראשת ההתמחות האינטראקטיבית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, חוקרת ומלמדת נושאים הקשורים לחדשנות, עיצוב ואתיקה של טכנולוגיה. נועה היא בחירה טובה לפרק הזה בעיני, כיוון שהיא עצמה מגיעה מעולם הטכנולוגיה, ובמשך כל חייה היתה חלק מפיתוח ממשקים שהטכנולוגיה היא מרכזם. דווקא בגלל זה, מעניין יהיה לשמוע ממנה את הצד השני, שתפקידו להציף ולשאול שאלות חשובות על המוסר במוצרים הסובבים אותנו. אתיקה בממשקים הוא נושא מאוד מורכב. זהו תחום עם המון אפורים, שעלול ליצור הרבה חיכוכים בינו לבין הבאת אימפקט חיובי למוצר בדמות קונברז'ן / ריטנשן וכו'. העניין הזה העלה לי שאלות ששאלתי את נועה בפרק, כמו - איך אפשר להקריב את ההצלחות של המוצר שלנו בשביל אתיקה? מתי נדע שזה נכון ומי בכלל אחראי על זה? בשנים האחרונות נפתחה דלת לעולם הזה והחשיבות שלו, בזכות דברים שונים שקרו, כמו הסרט הסושיאל דילמה. היום זה כבר הרבה פחות חריג להעלות את זה בשולחן הדיונים, וזה אפילו מצופה מאיתנו, האנשים שהולכים לעצב את העתיד.
והפעם - בפרק עם רם אלמוג דיברנו על התהליכים השונים שסטודיו לעיצוב מוצר עובר, ובמיוחד איך שינוי הצעת הערך ללקוחות - שבמקרה של ׳רד אינטראקטיב׳ היה בעיקר מעבר לסדנאות דיזיין ספרינט - מינף את הסטודיו באופן מהותי.?למי שלא מכיר/ה - דיזיין ספרינטס היא שיטה ומערך סדור של פעולות, שהמציא ג׳ייק נאפ מגוגל ונצ׳רס, שעם הזמן הפכה להיות מאד פופולרית בחברות מוצר גדולות וקטנות כאחד. לרם יש זווית הסתכלות מאד מעניינת על ספרינטס, כתולדה מהעובדה שהוא היה צריך למכור אותם ללקוחות, מעבר ללהעביר אותם בהצלחה. בפרק אנחנו פותחים צוהר ומדברים גם על הפן הכלכלי של לנהל סטודיו לעיצוב מוצרים, על הקשיים ועל היתרונות, ואיך סדנאות של דיזיין ספרינט משפיעות על המדדים של סטודיו לעיצוב מוצר. אבל - יש טוויסט בעלילה - בסופו של דבר, רם וכמה מהקולגות שלו החליטו לסגור את הסטודיו אחרי 16 שנים ולעבור להיות מועסקים כשכירים בחברת מוצר בשם ׳סטרים אלמנטס׳. למה ואיך הכל קרה? תגלו בפרק.? האזה נעימה :)

פודאסטים מובילים

מה שכרוך מה שכרוך 1217 פרקים
המעבדה המעבדה 843 פרקים
אש זרה אש זרה 606 פרקים
קטעיםקטעים528 פרקים
הפודיוםהפודיום526 פרקים
פרסומת