פרק 100 - אז מה היה לנו? בין 1K - 3K האזנות לפרק. מעל 3.3K חברים בפייסבוק. קרוב ל-4 שנים שהפודקאסט קיים. היו לנו הרבה התלבטויות לגבי מה נעשה בפרק 100. בסוף החלטנו להיפגש יחד אני ועדי ופשוט להיזכר בקטעים מפרקים וגם לדבר על איך הכל התחיל… :) אז איך באמת הכל התחיל? הייתי מקשיבה להרבה פודקאסטים על עיצוב מוצר בחו״ל אבל לא מצאתי פודקאסט בעברית, בעידודה של שיר זלצברג הבנתי שיש כאן חוסר והחלטתי לפתוח פודקאסט. אז פניתי למיכאל שוורץ שלו כבר היה פודקאסט מצליח בתחום העיצוב לעצמאים. הוא עזר לי להבין איך להקים פודקאסט. בסוף השיחה הוא אמר לי ״אני עושה את השיחות האלה הרבה, מקווה שלא בזבזת לי את הזמן״ . אז אמרתי לו - ״אתה יודע מה, תוך חודש יש פודקאסט באוויר״ - וזה מה שקרה. כשהקמתי את הפודקאסט הייתי מלאת חששות, אם רק מישהו היה אומר לי שזה כל כך יצליח כנראה שהייתי פועלת הרבה יותר בבטחה. אבל האמת היא שכל יוזמה שמתחילים אין באמת מושג לאין זה יוביל ומה יהיה. והפחד לעשות טעויות כל כך מלווה אותנו לאורך הדרך. אבל הנה זה מסוג הרגעים שעוזרים לי לחשוב על כמה אנחנו צריכים להיות חיובים ופשוט להאמין בעצמנו. כי אנחנו טובים ואין סיבה שלא נצליח. כל ההצלחה של הפודקאסט לא הייתה קוראת בלי עדי שמובילה ומראיינת יחד איתי בתקופה האחרונה, מרינה שאחראית על ההפקה והעריכה של הפרקים ויעל מנהלת האינסטגרם. וכמובן כמובן אתם ואתן - המאזינים והמאזינות שלנו, תמיד כאן לתת פידבק איכותי ולגרום לנו להשתפר כל הזמן. אם תקשיבו לפרק תשמעו שאני משתפת קצת על הפודקאסט החדש שאני הולכת לפרסם בקרוב.

בפרק הזה עדי אירחה את נועה שטרן, והן דיברו על עיצוב בעולמות לא קונבנציולניים. גם הפרק הזה כמו קודמו, יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. נועה היא Lead Product Designer ב-FIDO, והיא בחרה את המסלול קריירה שלה לפי חברות שמעניינות אותה ועושות משהו טוב. היא התחילה את דרכה בעולם ה-HealthTech ועבדה על מוצר שהוא למעשה משחק במציאות מדומה, שמטרתו לתרגל תרגילים שהפיזיוטרפיסטים נותנים, ומאמן את האזור הפגוע תוך כדי משחק שמכוון להתמקד באותו אזור. אחרי כמה שנים, כשחשבה שהקריירה שלה תתמקד בעולם ה-HealthTech, היא עברה לעבוד בFido - חברה בתחום ה-FinTech, שמפתחת מוצרים פיננסים ללקוחות באפריקה. התחומים האלו מאוד שונים אחד מהשני, אבל מה שמשותף להם (חוץ מזה שהם פשוט מרתקים), הוא שלשניהם יש אתגרים ייחודים שעולים - צריך ללמוד עולם תוכן חדש, ולהכיר משתמשים עם צרכים מאוד מיוחדים וספציפים, ולאחר מכן להתאים להם חוויה שנכונה להם. נועה מספרת איך היא התמודדה עם האתגרים האלו, ומה היא עשתה כדי לצלול לעולמות החדשים הללו כמה שיותר בקלות. בכנס עצמו, נועה הולכת לספר על העבודה שלה בפידו - ״בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק…״ (לקוח מתוך אתר הנכס). מי שמצא את הפרק והנושא מעניין - ניתן עוד להזמין כרטיסים אחרונים! קישור מצורף :) עריכה: מרינה ברודסקי

אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live. ברק דנין איפשר לנו הזדמנות מגניבה מאוד - להזמין אלינו לפודקאסט מרצים שהולכים לתת הרצאות מרתקות בכנס, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ראשון הזמנו את ישי כהן, שההרצאה שלו בכנס נקראת ״מי פנוי להובלה״. אז הפרק לא יהיה על נושא ההרצאה כדי שיהיה למה לצפות… אבל נראה לי שכמוני, גם אתםן תוך כמה רגעים תתרשמו ששווה להקשיב לישי - ולא משנה על איזה נושא הוא מדבר :) אז ישי הוא head of UX בחברת evinced, מרצה בקורס UX בטכניון, ועושה מנטורינג בתוכנית Google Experts. ישי ואני מדברים בפרק על ״העצמת משתמשים - הדור הבא של חווית משתמש״, (ובאנגלית UED - User empowerment by design), שזה אומר איך ניתן ליצור מוצרים דיגיטלים שמעצימים אותנו כבני אדם. אחד הרעיונות החשובים של UED הוא לקחת את התכונות האנושיות שלנו - החולשות והחוזקות שלנו, ולהתייחס אליהן בכבוד, ולא בניצול. ישי ושותפיו במכון UED, מפתחים מתודולוגיה שאמורה להוכיח את היתרון הכלכלי לחברות שמעצימות את המשתמשים שלהם. מודל מעניין שישי דיבר עליו הוא מודל האדוות - מודל זה מדבר על כך שמוצר יכול להיות בעל מטרות טובות בהתחלה, אבל לאט לאט הופך להרסני. למשל - תארו לכם שהיה כפתור של דיסלייק בפייסבוק. הרי אפשר היה אפשר להכניס פיצ׳ר כזה, וכנראה להגביר את האינגייג׳מנט בקלות. אבל פייסבוק החליטו להמנע ממשהו שיכל להיות הרסני. מעניין לחשוב על המקומות האלו שאנחנו חווים בחיי היומיום שלנו - בהם אנחנו נמצאים במרכז החלטה של אם בא לנו לקחת חיסרון של משתמש/אדם, ולנצל אותו בצורה ערמומית לטובתנו (יכולה להיות לגמרי חוקית), או להפוך את החיסרון להזדמנות, ולגרום לו להבין שחשבנו עליו. איך התכונה שלו מתחברת למוצר שלנו? איך אנחנו יכולים לעזור לו? עריכה: מרינה ברודסקי

אז רילוקיישן כן או לא? בשביל זה אירחתי את אלעד שטיין, מנהל UX בווייז, שעבר מישראל לעבוד במשרדים של גוגל בניו יורק. אלעד דיבר על האתגרים שבמעבר לאמריקה, הזרות ההתחלתית והאינטימיות שנוצרת עם הזמן עם התרבות והאנשים. אבל עם כל זאת לדעתו רילוקיישן, זה מעל הכל חוויה. לגור בסביבה שונה ולחוות דברים שכל כך שונים מהמקום שגדל. מעבר לזה, אלעד שיתף שהסקיל העקרי שהוא רכש זה תקשורת. הוא צריך לעבוד עם אנשים ממדינות שונות, מה שדרש ממנו בזמן קצר להכיר אנשים מתרבויות שונות ולהצליח להתחבר אליהם. אלעד שיתף בכנות, שהשנה הראשונה היא קשה. זה לא פשוט להיכנס לחברה שבה אתה מגיע מבחוץ. אבל הסקיל של התקשורת שהוא רכש זה משהו שלגמרי מלווה אותו גם במקום המקצועי שלו כמנהל עיצוב. להבין מה הצד השני רוצה וצריך גם אם זה לא ממש נאמר. אחד הדברים שאני לקחתי מהפרק זה שרילוקיישן זאת חווייה מאתגרת אבל בעיקר מלמדת לדעתי, צריך ממש לרצות את זה בשביל להצליח בזה. קצת כמו כל דבר בחיים. עריכה והפקה: Marina Brodsky Gold

למונייד זו חברה שתמיד כשהסתכלתי עליה מהצד, חשבתי לעצמי שזו חברה עם אתגר ממש מגניב. הרי כשאנחנו צריכים ליצור קשר עם חברת הביטוח שלנו, זה בדרך כלל משהו שאנחנו דוחים, כי זה זכור לנו כחוויה שלילית, ותכלס - אלו סוג החברות שאנחנו אוהבים לשנוא. אז לכן חשבתי שלעבוד בחברה כזו, ולהצליח לעשות שינוי חיובי באיך שתופסים את החברה - זה אתגר עיצובי מרתק. אז בלמונייד הבינו את זה כבר בהתחלה, והם הבינו שהם רוצים לעשות את זה אחרת. ואפילו עומר מספר שנתקל במישהו שצייץ ״איזו חברת ביטוח מגניבה יש לי״. שזה די קטע, לא? אז בפרק ״הוויז׳ן המיתוגי של Lemonade״, עומר אסא שמוביל את צוות העיצוב בלמונייד והקריאייטיב דירקטור, מסביר את המשמעות מאחורי ערכי המותג, ואיך הם מביאים אותם לידי ביטוי בחוויה המשתמש, בקופי, באיורים ובכלל בכל אספקט במוצר. עומר מסביר שהערכים שלהם הם הפריוריטי מספר אחת, וכל רעיון שעומד בערכים האלו - מוצדק מבחינתו. דבר נוסף שדיברנו עליו הוא גחמות של עיצוב. מתי הן מוצדקות ומשרתות את הברנד לטווח הארוך ומתי הן לא. ולמה באמצע פלואו ממש חשוב וממוקד במוצר של ביטוח לבעלי חיים, בצוות המוצר לא וויתרו על לכתוב שאלה בג׳יבריש, ולהגיד שזאת פשוט החתולה שעלתה על המקלדת... תחליטו בעצמכם - גחמה עיצובית או גאונות מיתוגית? עריכה: מרינה ברודסקי

כשאני וShir Zalzberg הקלטנו את הפרק לפני כמה חודשיים, המצב של הייטק היה משמעותית יותר בטוח. בחודשים האחרונים הפיד שלי מוצף בפוסטים של EX Google, Meta, Sealsforce שביום אחד איבדו את העבודה, אני מרגישה שהשאלה של ״איך לא לפחד משינויים?״ הופכת להיות כל כך משמעותית. אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי, היה שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, שעל המצבה שלה יהיה רשום ״מקימת Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה עם שיר מחדדת לי שוב מה הדברים החשובים באמת בחיים. להאזנה הכנסו ל-Radio Button באפליקציות הפודקאסטים אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי היה, שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה עם שיר מחדדת לי שוב מה הדברים החשובים באמת בחיים. האזנה נעימה ??

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד? כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל. אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני 65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם באיכות החיים. ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?

איך לבנות מסלול קריירה בהייטק? את הפרק הזה שידרנו לפני כשנה וחצי, לפני שקרה ה״משבר״ בעולם היייטק. בפרק יהודית אשר ארחה את נבות וולק, והם דברו על איך להשקיע את הזמן שלנו בצורה חכמה בשביל לבנות מסלול קריירה בהייטק שנכון לנו. נבות הוא מאנשי ההייטק המוכרים בישראל, ומנחה את הפודקאסט המצליח 30 דקות או פחות. אמנם נבות לא מעצב ולא מגיע מעולמות העיצוב, אבל בשיחות שלו ושל יהודית, היא הבינה שיש לו גישה מעניינת ששווה לדבר עליה, ושההמלצות שלו נראות רלוונטיות היום מתמיד. הנה ציטוט קצר מהפרק, שטוען טענה לא פשוטה לגבי קו הסיום שלנו כעובדים בהייטק. ״אני חושב שמעצבים לא מבינים תמיד את המתמטיקה של ההייטק, לא יעזור רוב הקריירות בהייטק נגמרות באזור גיל 55.? בואו נגלה לכם סוד יש הייטק משנות השמונים, כמה אנשים שעובדים איתך הם מעל גיל 55? הפירמידה הולכת ומצטמצמת ולכן חשוב שנראה איך אנחנו משקיעים את הזמן שלנו בהייטק בצורה נכונה וחכמה״ נשמח מאוד לשמוע את דעתכם.ן. בקהילה - האם יש לנו זמן מוגבל בהייטק? הפיקה וערכה: נופר ארביב

נציין שהפרק הוקלט בתחילת אוגוסט, 2022.

די ברור לנו שהמסלול שלנו בהייטק צריך להיות כזה שאנחנו מתקדמים בו. הרי הגענו לגיל ולסטטוס שבו כל מה שחסר ללינקדאין שלנו זה טיטל כזה או אחר. אבל האם זו באמת המוטיבציה שצריכה להוביל אותנו? ?איתי וונשק הוא VP של-Google Design Platform מנהל מעל ל-300 אנשים בגוגל. בשיחה עם איתי הוא שיתף בתיסכול שהוא חווה כשהוא רואה אנשים שמחפשים את הקידום בשביל הדרגה. לדעתו קידום נכון צריך להגיע ממקום שבו את מנסה ורוצה לשנות משהו בעולם דרך זה שאת מנהלת אנשים או תהליכים. ??אם המוטיבציה זה הדרגה זה יכול לגרום לתסכול כי זה לא בשליטה שלנו, לעומת קידום ממקום שפשוט נהנים בעבודה, נותנים ערך למוצר ולאנשים וזה מה שמוביל לקידום.