פודקאסט Radio Button

כללי | יהודית אשר | 91 פרקים
Radio Button

הפודקאסט מדבר על עיצוב וחווית משתמש בעולם ההייטק. בפודקאסט מתארחים מוביילי עיצוב מחברות הייטק מובילות כמו גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק וכ"ו <<<<.spotify-לחצו על הכפתור בשביל להקשיב ב

פרסומת
כשהזמנתי את ד"ר נועה מורג והחלטנו לדבר על אתיקה וחווית משתמש, הרגשתי שהנושא הזה חייב להשמע. ככל שנועה סיפרה לי יותר ויותר, כך הרגשתי שזה יותר רלוונטי. נועה היא ראשת ההתמחות האינטראקטיבית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, חוקרת ומלמדת נושאים הקשורים לחדשנות, עיצוב ואתיקה של טכנולוגיה. נועה היא בחירה טובה לפרק הזה בעיני, כיוון שהיא עצמה מגיעה מעולם הטכנולוגיה, ובמשך כל חייה היתה חלק מפיתוח ממשקים שהטכנולוגיה היא מרכזם. דווקא בגלל זה, מעניין יהיה לשמוע ממנה את הצד השני, שתפקידו להציף ולשאול שאלות חשובות על המוסר במוצרים הסובבים אותנו. אתיקה בממשקים הוא נושא מאוד מורכב. זהו תחום עם המון אפורים, שעלול ליצור הרבה חיכוכים בינו לבין הבאת אימפקט חיובי למוצר בדמות קונברז'ן / ריטנשן וכו'. העניין הזה העלה לי שאלות ששאלתי את נועה בפרק, כמו - איך אפשר להקריב את ההצלחות של המוצר שלנו בשביל אתיקה? מתי נדע שזה נכון ומי בכלל אחראי על זה? בשנים האחרונות נפתחה דלת לעולם הזה והחשיבות שלו, בזכות דברים שונים שקרו, כמו הסרט הסושיאל דילמה. היום זה כבר הרבה פחות חריג להעלות את זה בשולחן הדיונים, וזה אפילו מצופה מאיתנו, האנשים שהולכים לעצב את העתיד.
והפעם - בפרק עם רם אלמוג דיברנו על התהליכים השונים שסטודיו לעיצוב מוצר עובר, ובמיוחד איך שינוי הצעת הערך ללקוחות - שבמקרה של ׳רד אינטראקטיב׳ היה בעיקר מעבר לסדנאות דיזיין ספרינט - מינף את הסטודיו באופן מהותי.?למי שלא מכיר/ה - דיזיין ספרינטס היא שיטה ומערך סדור של פעולות, שהמציא ג׳ייק נאפ מגוגל ונצ׳רס, שעם הזמן הפכה להיות מאד פופולרית בחברות מוצר גדולות וקטנות כאחד. לרם יש זווית הסתכלות מאד מעניינת על ספרינטס, כתולדה מהעובדה שהוא היה צריך למכור אותם ללקוחות, מעבר ללהעביר אותם בהצלחה. בפרק אנחנו פותחים צוהר ומדברים גם על הפן הכלכלי של לנהל סטודיו לעיצוב מוצרים, על הקשיים ועל היתרונות, ואיך סדנאות של דיזיין ספרינט משפיעות על המדדים של סטודיו לעיצוב מוצר. אבל - יש טוויסט בעלילה - בסופו של דבר, רם וכמה מהקולגות שלו החליטו לסגור את הסטודיו אחרי 16 שנים ולעבור להיות מועסקים כשכירים בחברת מוצר בשם ׳סטרים אלמנטס׳. למה ואיך הכל קרה? תגלו בפרק.? האזה נעימה :)
בפרק ״מי מפחד.ת מתרגיל וויטבורד?״, הזמנתי את עמרי דביר, ראש תחום עיצוב מוצר ב-Gloat, לדבר על תרגיל וויטבורד. התרגיל הזה הוא תרגיל שאפשר לראות יותר ויותר בתהליכי קבלה לחברות. הוא שונה מאוד מתרגיל בית, שבגלל שאת התרגיל הזה מבצעים בלייב יחד עם מעצב.ת / מנהל.ת מוצר. זה יכול להשמע די מפחיד, ובדיוק בשביל זה החלטנו להקליט את הפרק הזה. בחלק הראשון של הפרק דברנו על איך מתנהל התרגיל, מה היתרונות שלו ומה החששות שהוא מעלה. בחלק השני הצגתי לעמרי ״תרגיל בהפתעה״, ונראה איך הוא ניגש ופתר אותו. האזנה נעימה!
באופן כללי, יש המון נושאים שאנחנו רוצות לדבר עליהם בפודקאסט. לפעמים הנושאים מתקשרים באופן ישיר ליום יום שלנו כמעצבים, ולפעמים הם יותר בhigh level. מה שמוביל אותנו, זה הניסיון לייצר פרקים שיעזרו לנו בדרך להיות מעצבות ומעצבים טובות וטובים יותר. בפרק האחרון "החשיבות של soft skills", יהודית ושמוליק אלבו שהוא VP design ב HiBob, דברו על אחד הדברים שהכי חשובים שיהיו לנו בתור מעצבים - אינטראקציה בין אישית, והכרת העולם שמסביבי מעבר להתמחות שלי. שמוליק מדבר על כמה חשוב כאשר נכנסים לשולחן הדיונים, לבוא עם רצון להשפיע ולהיות בעלי דעה. להעלות את השיח למקום הוליסטי. וכדי להיות רלוונטים, חשוב לבוא ממקום של ידע, עם נתונים ומחקרים, כי היום לא מספיק לדבר מתוך תחושות. אינטראקציה בין אישית כ"כ חשובה לתפיסה של אחרים אותנו, ומתחילה מהתפיסה שלנו את עצמנו.
בפרק האחרון "שיטות עבודה בעולם משתנה" בו ארחנו את גיא חביב, דברנו על מתודת העבודה אותה הוא מוביל בManyone, ומה האתגר שעליו באה לענות שיטת העבודה הזו. גיא מתאר עולם שמשתנה כל הזמן בקצב מהיר, הדרישות משתנות, ולעיתים שיטות העבודה אינן תואמות את הצרכים של החברות. למשל, ישנם מקרים בהם עבודת העיצוב כוללת שלב מחקר מעמיק וארוך, שלעיתים לפני שהשלב הסתיים המציאות כבר השתנתה. ופה נכנסת השאלה - איך אנחנו בתור מעצבים יכולים להתגבר על עניין זה, מבלי להרגיש שהזנחנו שלבים חשובים בדרך. מה שהיה מעניין לשמוע, זה שגיא מאמין בלאתגר שיטות רווחות ומסורתיות, שיש בהן גם הגיון מסויים, כמו יצירת ברנד-בוק לפני הטמעה שלו במוצר. בפרק נשמע איך בכל זאת בManyone התגברו על זה והצליחו למקבל שני תהליכים שכאלו, וגם האם יש לזה מחיר. גיא הוא שותף ודיזיין דירקטור ב-Manyone, בנוסף גם מרצה בשנקר, ומאוד מעניין לשמוע מהנסיון ומהנקודת מבט שלו על תהליכים שאנחנו עוברים ממש באופן יומיומי. האזנה נעימה ?? עריכה: מרינה ברודסקי
לפני מספר חודשים יצא דו״ח שנקרא The value of desigh in tech, אשר מוצגת בו מדידה מבוססת מחקר של ערך עיצובי בחברות טכנולוגיה, ובכך מאתגר את התפיסה שהצלחה מוגדרת רק על ידי חדשנות טכנולוגית, ומעניק לתחום העיצוב מיצוב משמעותי באקוסיסטם הישראלי. כאשר שמענו על הדו״ח הזה, היה נראה לנו חשוב וקריטי להביא אותו בפני כמה שיותר א.נשים. בשיחה עם תמי הבנו כמה משמעות יש לדוח הזה מעבר למילים הכתובות. תמי ורשבסקי היא מומחית לתחום של כלכלה יצירתית, מייסדת ומנכ״לית Creative nation, יזמית, משקיעה, יועצת, ודבר שמשותף לכולם הוא שהיא עוסקת כבר שנים רבות בניסיון למיצוב העיצוב במקום גבוה יותר באקוסיסטם הישראלי. השליחות שלה משפיעה על כולנו - ברמת התקציבים שהולכים למכללות של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, הקמת חממות מבוססות חדשנות עיצובית (אל מול המון חממות טכנולוגיה), וברמת ההשקעות הפוטנציאליות שסטארטאפים מבוססי חדשנות יצירתית מקבלים. אם מסתכלים על החוצה אל העולם, אפשר לראות הרבה דו״חות שכאלו שיצאו במהלך השנים, ומרגש מאוד שתמי ועוד א.נשים חשובים לקחו את היוזמה ועשו זאת בארץ והביאו נתונים מקומיים, הרי אנחנו חייבים להדביק את הפער. חלק בדו״ח שמצאתי מעניין במיוחד, זה המיצוב של המעצבים לא רק בתפקידי פרופר עיצוב, אלא תפיסת תפקידים אסטרטגיים בחברה - החל מלהיות חלק מצוותי ה-R&D וניהול פרוייקטים, ועד להאקרים של צמיחה, ייעול תהליכים וממש להיות חלק מההנהלה הבכירה. מעניין לראות נתונים אמיתיים שמוכיחים את ההשפעה הענקית של של מעצבות ומעצבים בתפקידי מפתח על צמיחת החברה. דבר אחרון וחשוב ביותר, הוא לציין את כל האנשים שהיו שותפים למחקר הזה. אז המחקר נעשה כשיתוף פעולה של שנקר ו-Start-up Nation Central, והובילו אותו ד״ר יגאל דוד מהפקולטה להנדסה בשנקר, ענבל גוטסמן מנהלת האקוסיסטם ב-Start-up Nation Central , ואורי גבאי מנכ״ל מכון המדיניות Start-up Nation Central. ליוותה אותם ועדת היגוי - נשיא שנקר פרופ׳ שיזף רפאלי, וונדי זינגר, רומי מיקולינסקי (מבצלאל), בן בנחורין, איתן שריף, עודד בראל, דניאל אלטמן. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה ?? ?? לינק לדו״ח: https://designvalueintech.com/
בפרק הזה ארז רזניקוב הצטרף בתור מראיין אורח, והוא אירח את שירה לוק זילברמן, המרתקת תמיד, ויחד דיברו על המעבר בין מסלולי עבודה (מתכנות-ליואיקס-לניהול מוצר-למנכ״לות) ועל הצדדים הבהירים והאפלים של הגדלת ההשפעה שלנו בארגונים. התחדדו על איזורי החפיפה בין יואיקס לניהול מוצר ועל טריידאופים לאורך הקריירה.
בפרק ״יצירת מומנטום להצלחה בניהול זמנים״, יהודית ארחה את ראם שרמן, שחוץ מהיותו CTO ב- StreamElements, הוא עושה עוד מלא דברים, כמו להיות שותף בפודקאסט המצויין גיקונומי. ראם ישתף אותנו מה השיטה שלו להצלחה בניהול הזמנים שלו. ראם מאמין גדול ביצירת מומנטום - ככל שנמשיך בפעולה שהתחלנו, זניחה ככל שתהיה, כך סיכוי נמוך יותר שנפרוש באמצע. זה מה שגורם לו להספיק דברים ולהשאר תמיד בלמידה ויצירה. יש המון שיטות לניהול זמנים, ולכל אחד ואחת יש משהו אחר שעובד. אבל תמיד נחמד לשמוע מה עובד למישהו שנמצא בעשייה כל כך גדולה, ועדין מבין את החשיבות של לדעת מתי לעצור ולהניח את העט.
יש לי חלום שבו אני רואה נשים חרדיות, ערביות ואתיופיות, מסתובבות במסדרונות של חברות היי-טק ושזה ירגיש טבעי. למי שלא מכירה - אני מעצבת חווית משתמש בגוגל והקול מאחורי הפודקאסט רדיו באטן הפודקאסט המוביל בארץ בתחום חווית המשתמש. אבל לפני הכל אני גם אישה חרדית, נשואה עם שני ילדים מהממים. לי זה כבר טבעי. אבל ברור לכן שזה לא המסלול הרגיל - אז איך בכל זאת הגעתי? גדלתי בבני ברק, ותמיד הייתה לי משיכה לעיצוב אבל לא חלמתי ממש רחוק. יום אחד חיפשתי בגוגל איך לעצב כפתור, ונתקלתי בסרטון של ברק דנין שמסביר מה זה חווית משתמש. זה היה הרגע שבו הבנתי שלעיצוב יש משמעות - הוא כאן בשביל לעזור לאנשים, והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אבל איך? ב-2010 עיצוב חווית משתמש לא היה תחום מוכר כמו היום, ובמיוחד לא בבני ברק. אבל בזכות מנטורים ומנטוריות שפגשתי בדרך, הצלחתי לפתח לעצמי קריירה בתחום. אני יודעת כמה המסע שלי כחרדית היה ארוך ומאתגר. אין לי ספק שכל אחד ואחת שמגיעים ממסלול שהוא קצת שונה מהמסלול הקלאסי, מוצאים את עצמם בסיטואציה דומה. לכן, החלטתי להקים את האקסלרטור הראשון לנשים חרדיות בתחום עיצוב חווית המשתמש. בהמשך נפתח את התוכנית גם לעולות חדשות, נשים מפריפריה חברתית, ערביות ועוד. החלום הזה מדבר אלייך? מעניין אותך לקחת חלק במימוש? בשביל זה אני צריכה אתכן ואתכם, מנטוריות ומנטורים :)

פודאסטים מובילים

מה שכרוך מה שכרוך 1157 פרקים
המעבדה המעבדה 787 פרקים
אש זרה אש זרה 551 פרקים
קטעיםקטעים528 פרקים
הפודיוםהפודיום526 פרקים
ציון 3ציון 3478 פרקים
פרסומת