פודקאסט רברס עם פלטפורמה

מדע וטכנולוגיה | רן תבורי ואורי להב | 191 פרקים
רברס עם פלטפורמה

רברס עם פלטפורמה הוא הפודקאסט הגדול והותיק ביותר למפתחי תכנה בעברית

פרסומת
[קישור לקובץ mp3]אנחנו מארחים בכרכור את יובל פוקס מחברת AppsFlyer כדי לדבר על Workflow של Data Science.בתור התחלה - Disclaimer: רן עובד ב-AppsFlyer והוא גם המנהל של יובל (ושל אנשים נוספים בקבוצה).(רן) אני מניח שהנושא יכול להיות מעניין בעיקר למי שהוא לא Data Scientist - זאת אומרת, אני מניח שמי שעוסקים בזה ביום-יום יתעניינו במה שקורה בדשא של השכן, אבל שאינם Data Scientist, אני מניח שירצו לשמוע מהי המתודולוגיה, איך עובדים . . . .אז לפני שנקפוץ לשם - יובל, כמה מילים על עצמך . . . .(יובל) אני יובל ואני עובד היום ב-AppsFlyerלתחום הזה האמת שנכנסתי די במקרה, לפני קצת יותר מ-10 שנים - התקבלתי כסטודנט לאינטל לקבוצת שנקראית Advanced Analytics, שקיימת עד היוםאני חושב שגם היום יש בה את כמות ה-DS-ים הגדולה ביותר בחברהושם הכרתי את העולם הזה - אז היה לזה שם קצת פחות סקסי, קראו לזה Data Mining - וככה התחלתי להתאהב.לקחתי  קורסים ב-Coursera, העמקתי בעוד קורסים במהלך התואר הראשון - ולאחר מכן התחלתי לכוון את עצמי באמת לכיוון הזה.כשסיימתי שם אז התחלתי לעבוד ב-Wixעבדתי ב-Wix, ולאחר מכן עברתי לסטארטאפ בשם Drippler למערכות המלצה.לאחר מכן עברתי לעולמות ה-Social eCommerce ב-Sears ישראלו-WeWork . . . ועוד כמה חברות נוספותוהיום אני ב-AppsFlyer, ככה שיצא לי לראות תהליכים גם בחברות שהן יותר מוכוונות-Software וגם בחברות שהן יותר מוכוונות-Dataזהו . . . (רן) ואף יורד ים! עוד אחד לסרייה . . . [עכשיו מחפשים יורד-ים שהוא גם קיבוצניק?](אורי) אנחנו כל הזמן ב-2:1 פה בשולחן . . .(רן) . . . אז הנה, התהפכו היוצרות, המאזניים האלה השתווה . . .  בסדר.(אורי) ימשיך החי”רניק . . . .(רן) אז לפני שניכנס לנושא, אני חושב שקצת חשוב גם להבין על מה אתה עובד ביום-יום - ואני התנדבתי לספר על זה, כי גם אני מכיר את זה . . . אז בגדול, ממש ככה בקצרה על מה שעושה חברת AppsFlyer ובמיוחד מה שעושה צוות ה-Data Science בחברת AppsFlyer - ואחר כך גם נבין למה זה רלוונטי: אז AppsFlyer זו חברה שמספקת Marketing Analytics, ובעולם הזה של Marketing Analytics תמיד יש Concern אחד שהוא קבוע - וזה איך משמרים Privacy של משתמשים.למעשה, המשימה שלנו - בתור קבוצת Data Science בתוך AppsFlyer זה לתת יכולות של Marketing Analytics מבלי לפגוע ב-Privacy של המשתמשים.ונשאלת השאלה כמובן - איך עושים את זה? . . . זאת אומרת, איך אפשר לעשות “1+1” כשאתה לא יודע מי האחד או מי השני? . . .  והתשובה לזה היא “הרבה סטטיסטיקה” . . . הרבה Modeling, הרבה מאוד דברים מאוד מגניבים.אפשר לספר על דוגמא של פרויקט אחד שבו אנחנו למעשה “פוקחים עין אחת ועוצמים את העין השנייה” - ובאמצעות אקסטרפולציות (Extrapolations) יודעים להשלים את החסר על ידי מנגנונים בייסיאניים (Bayesian) ועל ידי מנגנונים הסתברותיים אחרים. מן הסתם אפשר לצלול פנימה אל תוך המוצר ממש עמוק, אבל בוא נאמר - אלגוריתמים של Machine Learning, קלאסיים ולא קלאסיים, הרבה מאוד סטטיסטיקה שהיא לא Machine Learning, לא מעט מזה - ועוד טובין אחרים . . .אז זה היום-יום - והזכרתי, ככה, פרויקט אחד - אבל יש לא מעט פרויקטים אחרים בתחום הזה.אז בואו נצלול לעסק . . . נניח שאני Data Scientist, עכשיו קיבלתי את התואר באוניברסיטה, אוקיי? אני בא להתחיל לעבוד ואומרים לי “יש פה בעיה . . . “(אורי) יש בזה תואר? יש תואר ב-Data Science? או . . . (רן) זה עניין די חדש . . . אתה צודק, באמת לא היה. אבל לא מזמן הפקולטה בטכניון של תעשייה וניהול [+1!] למעשה שינתה את השם שלה באופן רשמי לחלוטין ל”פקולטה למדעי הנתונים” ומעכשיו . . . זאת אומרת, עדיין אין בוגרים שיצאו משם כי זה ממש קרה השנה, אבל החל מבעוד 3 שנים (נגיד 4 . . . ) יהיו “בוגרי מדעי הנתונים” בתואר ראשון - וכמובן שגם בתארים מתקדמים.(אורי) והכוונה היא באמת ל-Data Science ל-Modeling, ל-Predictions . . . (רן) לגמרי - אני מכיר אנשים שמלמדים שם ולגמרי - זאת ההכוונה. הם עשו את השינוי . . . תראה, השינוי-כיוון הזה לא קרה ביום - זה לא שביום אחד קמו והתעוררו ואמרו “אוקיי, זה מה שאנחנו רוצים לעשות מעכשיו” - זה שינוי שקרה לאורך זמן, אבל את “המיתוג מחדש” עשו ממש לאחרונה.(אורי) ומסורתית, התעסקו ב-Data Science אנשים בעיקר מתארים מתקדמים, של מדעי המחשב . . .  (רן) כן, אז זה מגיע ממדעי המחשב, מהנדסת תעשייה וניהול, ממתימטיקה . . . (יובל) אני חושב, אני עושה פה Hijack - אני חושב שאולי זה ק…
440 Bumpers 7906/06/2022 |
[קישור לקובץ mp3] אחרי כמעט חמישה חודשים: רן, אלון ודותן בסדרה של קצרצרים על חדשות טכנולוגיות מעניינות.רן - בזמן האחרון אני נמצא הרבה בעולמות של Data Science ורציתי לספר על כמה דברים מעניינים שקורים שם, ואחד מהם זו ספרייה שנקראית JAXו-JAX זה למעשה מימוש-מחדש לספרייה יחסית-ותיקה שנקראית NumPy, שאני מניח שהרבה מאוד מכירים.זה לא רק מימוש של NumPy - זה משהו שהוא קצת יותר גדול, ומכיל גם לא מעט דברים שמעבר.למעשה זה מימוש-מחדש להרבה מ-Interface של NumPy - לדעתי זה נכתב ב-Google [אכן - google/jax] - ועושה שימוש בטכנולוגיות הרבה יותר מודרניות למי שלא מכיר, אז ב-NumPy - הרבה חלקים ממנו כתובים ב-C, אבל הרבה חלקים ממנו גם כתובים ב-Fortran וכו’והוא לא עושה שימוש לא ב-GPU ולא ב-TPU או באקסלרטורים (Accelerators) שונים מסוגים שונים -ו-JAX כן עושה את זה, נכון להיום - וגם הרבה מעבר.הוא אמור להיות Drop-in replacement ל-NumPy וגם לכלים אחרים.ניסיתי אותו - בינתיים הוא עובד סבבה . . . עוד לא עשיתי לו ניסוי כלים משמעותיאבל נראה סופר-מעניין, למי שבתחום.אז זהו - פשוט לחפש JAX ותמצאו את זהלא להתבלבל עם Jax שהיה פעם בעולם ה-Java - זה משהו אחר לגמרי, הם רק לקחו את השם . . . (אלון) למה, בעצם . . . . למה? מי רוצה את זה? למה לי?(רן) אז אם אתה עובד בעולם של Python ו-NumPy ואתה רוצה לכתוב תוכניות שרצות יותר מהר ממה ש-NumPy נותן לך היום - אז אתה רוצה את זה.כי NumPy בעצמו הוא סופר-סופר מהיר, אבל יש לא מעט שיפורים שאפשר לעשות - בעיקר שימוש בחומרות יותר מודרניות.אז זהו - זו הסיבה שתרצה לעשות את זה . . .אם תרצה - אמרתי . . . אם תרצה.(אלון) אם תרצה - אין זו אגדה . . .(רן) ובעניין אחר, אבל לא רחוק - יוצא לי לעבוד לא מעט עם Jupyter Notebook ובסביבה של VSCode ויש לא מעט אינטגרציות בין שניהםאז אם אתם עובדים באמת עם Notebooks ועם VSCode, אז יש לכם כמה דרכים שבהן אתם יכולים לעשות את זה.אחת זה פשוט לפתוח ולערוך Notebook בתוך VSCode - זה בסדר ל-Notebook-ים קטניםהניסיון שלי הוא שאם ה-Notebook גדול מדי - פשוט ב-VSCode דולף הזיכרון ובסופו של דבר . . . לא VSCode ספציפית, כנראה שזה ה-Extension - אבל בסופו של דבר זה מתחיל, ככה, לג’עג’ע כשיש Notebook-ים גדולים, בעיקר כשיש הרבה תמונותאז זה לא סופר-סופר נעים - אבל מה שכן, יש עוד אופציה! - אתם יכולים פשוט, בתוך קובץ Python, לייצר Cell-ים קטנים - Cell-ים של Jupyter - ולהריץ אותםאתם עושים את זה על ידי  זה שאתם עושים #% - “הערה” - ו-%% - ואוטומטית VSCode הופך את זה ל-Cell ומריץ אותוואז זה נחמד יותר . . . . אתם יכולים להריץ קטעי-קוד קטנים, לראות בצד ימין את ה-Output - וזה חמוד.אפשר גם לייצר ממש גרפים והכל . . . . זה נחמד.היתרון של לעבוד בתוך VSCode הוא שיש לך את כל ה-IntelliSense ו-Copilot, אם אתם משתמשיםאז זה יכול לעזור וזה נחמד.(אלון) התכוונת ל-Copilot - ו-Copilot משתמש בך . . . . אני הגעתי כבר למצב שהוא משתמש בי מדי פעם: הוא עושה לי “תזיז את העכבר, אתה מסתיר לי” . . . . וזהו.(רן) אני מניח שהוא עושה בי שימוש לרעה בהרבה מקרים, אבל לא הרגשתי את זה . . .אבל כן - תכל’ס הניסיון שלי עם Copilot הוא סבבהזאת אומרת - לפעמים זה מפריע, אבל הרבה מקרים הוא ממש עושה “בול”, ממש מה שהתכוונתי. נחמד.בעיקר כשאני כותב טקסטים - קבצי ReadMe ודברים כאלה - ההשלמות שם הן ממש יפות.גם בקוד זה סבבה - אבל בטקסטים זה ממש  . . . חוסך “טונה של הקלדה”.(אלון) כן, טוב - קפצנו אליו . . . אבל כן, הוא מדהים - זה  . . . מזמן לא נתקלתי בכלי חדש כזה שמפתחים אשכרה - אם עכשיו יקחו להם אותו, הם יהיו מוכנים לשלם עליו. אין הרבה כאלה . . .(רן) כן . . . לא תמיד החווייה מדהימה, אבל יותר “כן מ”לא” - ובסה”כ זה ממש נחמד.(רן) האייטם הבא שלי, בתחום של Machine Learning - זה איזשהו דף שמסביר איך עובד Random Forest - אז Random Forest זה אחד האלגוריתמים הנקרא-לזה-יחסית-קלאסיים  . . . זאת אומרת - זו לא רשת נוירונים אלה זה בעצם אוסף של עצי-החלטה.והדף הזה למעשה בה ומסביר בצורה ויזואלית מאוד יפה - עם Scrolling ככה, “כמיטב המסורת”, Scroll-ים חמודים - איך נבנה Random Forest, ככה, בהדרגתיות.וזה מגניב למי שבא ורוצה להבין את האלגוריתם הזה בצורה ויזואלית - אז יש פה הרבה דברים אינטראקטיבייםלא רק ה-Scroll-ים - יש פה גם דברים שאפשר ללחוץ עליהם והוא מסווג אותםבקיצור - חמוד . . . סימולציה נחמדה של Random Fores…
[קישור לקובץ mp3] פרק מספר 439 של רברס עם פלטפורמה - תאריך ההקלטה הוא ה-17 במאי 2022, ואורי ורן מארחים בכרכור את ארז מחברת Easy כדי לדבר על מה שהחברה עושה- לאסוף מידע על העולם האמיתי להנגיש אותו Online - ועל האתגרים שקשורים בזה.(רן) לפני שנתחיל - ארז: ספר לנו בכמה מילים על עצמך ועל החברה(ארז) אז אני ארז, נולדתי בקיבוץ רמת הכובש, גר היום בתל אביב עם מאיה ושתי הבנות שלנו.למדתי באוניברסיטה, אחרי זה עבדתי קצת בהיי-טק - ומתישהו התחלנו לעשות את Easy, כמה חברים מהקיבוץ . . . חבר מהקיבוץ - איתמר - הוא הקים את זאפ לפני הרבה שנים, כשהיינו צעירים . . . מכר את zap, ומתישהו היה לו את הרעיון לעשות את Easyוככה הצטרפו כל מיני חברים, מהקיבוץ ולא מהקיבוץ, וגם אני הצטרפתי - והתחלנו עם הדבר הזה . . . לא כל כך ידענו למה אנחנו נכנסים, קצת ידענו למה אנחנו נכנסים . . .זהו - ו-Easy . . . (רן) Easy  . . . אז תיכף נדבר על מה זה Easy ולמה זה קשור ל-zap, אבל רגע, אורי - יש לנו פה קיבוצניק! זה לא קורה כל יום . . . (ארז) אז לפני זה דיברנו על הקיבוץ אז אמרתי ישר ו . . . (אורי) פתחנו פה שלישייה  . . . .(ארז) אמרתי לכם שבמשרד, אנשים לא . . . הייתי צריך להסביר להם מה זה רברס עם עגלה וזה . . .(אורי) כן, אנשים לא רואים, אבל פה הכל זה גולדסטאר ונובלס . . . (רן) כן . . . בסדר - אז בסוף הפודקאסט נעביר אותך בוחן של רברס עם פלטפורמה . . .(אורי) עד עכשיו נכשלת . . . (ארז) בסוף הפודקאסט נעשה את “הבלדה לעוזב הקיבוץ” - הישארו עימנו! [בדיוק נפתח ה-CFP לרברסים 2022 - יש תחרות ליוני ויפתח?!](רן) מעניין שגם הזכרת את זה, כי אתה אומר שהקמת את החברה יחד עם חבר מהקיבוץ . . . (ארז) כמה חברים . . . (רן) כמה חברים - ואני מניח שזה די נדיר “בסצינה”, אין המון סטארטאפים שהתחילו בתוך הקיבוץ, על ידי חברים מהקיבוץ [?] . . . אני תוהה עד כמה זה השפיע על המשך החברה? אולי אחר כך נספיק להגיע לזה, כי לא לשם כך התכנסנו.אז בכמה מילים - מה עושה Easy?(ארז) Easy, למי שלא מכיר, זה אתר ואפליקציה למציאת עסקים, מקומות, שירותים, נקודות עניין, הופעות, בעלי מקצוע . . . .כל מה שסביבך, הכל סביבך - זה ה-Tagline שלנו.(רן) לפני איזה שבועיים חיפשנו משהו, אני לא זוכר, אולי איזה בית קפה - ואז הבת שלי, בת 13, אמרה לי “אבא! תפתח את Easy!” . . . - “אה! אני מכיר את ארז . . . .” - “מי זה ארז?” . . .(ארז) מהקיבוץ . . . (רן) זהו, אז הבת שלי יודעת עליך . . . .(אורי) אתם משתמשים?(רן) כן  - יצא לי, מאז שהכרתי את ארז אז יצא לי קצת להשתמש, אבל  . . .(אורי) זאת אומרת - יצאת לטיול, ואמרת “רגע, איפה יש מסעדה פה?” - ויאללה, ב-Easy . . .(ארז) כן, אז אחר כך, בהקשר של הדאטה, אולי נגיע לנקודה שהשימוש הוא אולי קצת Sparse-י וזה כן מכניס איזה-שהם אתגרים בדאטה וכאלה דברים.(רן) אז ניתן ככה קצת רקע על החברה ואז נכנס לאתרים - כמה זמן היא קיימת?(ארז) החברה קיימת כבר 14-15 שנים - עוד מהבית של איתמר, מהגראז’ כמעט . . .  כמה שנים.(רן) וכמה עובדים כיום?(ארז) היום כבר 60 עובדים.(רן) ותפקידך בכוח?(ארז) אני ה-CTO של Easy, מימיה הראשונים של החברה.(רן) ואיפה?(ארז) החברה בתל אביב, ליד שוק לווינסקי, נחמד . . . מקום חמוד.(רן) ועל “טהרת ישראל”, זאת אומרת - עובדים ישראלים, מוצר רק בישראל? . . . (ארז) כרגע המוצר רץ רק בישראל.כן יש דיבורים-עניינים-מחשבות לכיוונים קדימה, אבל כרגע זה על טהרת ישראל - כל העובדים ו . . . (אורי) זאת אומרת שלבעלי מקצוע יש פיצ’ר של “עם חשבונית או בלי חשבונית”? . . . . (ארז) מעניין . . . אני יכול לחשוב על זה.(רן) ואיזשהו מודל עסקי? זאת אומרת . . .(ארז) כן . . . אז התחלתי לדבר קצת על ההקמה של החברה, בהתחלה קצת עם הכסף של איתמר ואח”כ קצת השקיעו בנו - דב מורן . . .נעשה את זה מהר - מתישהו שידורי קשת השקיעו בנו, ככה גדולים, והביאו לנו גם כחלק מההשקעה פרסומות בטלויזיהוזה גדל וגדל - והיום החברה כבר צומחת אורגנית מההכנסות שלה - מודל עסקי פשוט של Marketplace, כמו Google . . . .יש חינם - מי שרוצה מצטרףומי שרוצה קצת אקסטרה - משלם על קידום ועל כל מיני שירותים .(אורי) זאת אומרת - בעלי המקצוע, המסעדות, העסקים - יכולים להצטרף חינם, ואם אתה רוצה קצת יותר אז זה בתשלום?(ארז) כן, ועוד רגע מעניין זה שהם יכולים גם לא להצטרף והם עדיין יהיו שם - זה קשור אולי לשיחה ותיכף נגיד.אפשר לרגע להגיד מספרים - 5-6 מיליון כניסות בכל חודש לאתר ולאפליקציה, בערך חצי-חצי בין…
[קישור לקובץ mp3] פרק מספר 439 של רברס עם פלטפורמה - תאריך ההקלטה הוא ה-17 במאי 2022, ואורי ורן מארחים בכרכור את ארז מחברת Easy כדי לדבר על מה שהחברה עושה- לאסוף מידע על העולם האמיתי להנגיש אותו Online - ועל האתגרים שקשורים בזה.(רן) לפני שנתחיל - ארז: ספר לנו בכמה מילים על עצמך ועל החברה(ארז) אז אני ארז, נולדתי בקיבוץ רמת הכובש, גר היום בתל אביב עם מאיה ושתי הבנות שלנו.למדתי באוניברסיטה, אחרי זה עבדתי קצת בהיי-טק - ומתישהו התחלנו לעשות את Easy, כמה חברים מהקיבוץ . . . חבר מהקיבוץ - איתמר - הוא הקים את זאפ לפני הרבה שנים, כשהיינו צעירים . . . מכר את zap, ומתישהו היה לו את הרעיון לעשות את Easyוככה הצטרפו כל מיני חברים, מהקיבוץ ולא מהקיבוץ, וגם אני הצטרפתי - והתחלנו עם הדבר הזה . . . לא כל כך ידענו למה אנחנו נכנסים, קצת ידענו למה אנחנו נכנסים . . .זהו - ו-Easy . . . (רן) Easy  . . . אז תיכף נדבר על מה זה Easy ולמה זה קשור ל-zap, אבל רגע, אורי - יש לנו פה קיבוצניק! זה לא קורה כל יום . . . (ארז) אז לפני זה דיברנו על הקיבוץ אז אמרתי ישר ו . . . (אורי) פתחנו פה שלישייה  . . . .(ארז) אמרתי לכם שבמשרד, אנשים לא . . . הייתי צריך להסביר להם מה זה רברס עם עגלה וזה . . .(אורי) כן, אנשים לא רואים, אבל פה הכל זה גולדסטאר ונובלס . . . (רן) כן . . . בסדר - אז בסוף הפודקאסט נעביר אותך בוחן של רברס עם פלטפורמה . . .(אורי) עד עכשיו נכשלת . . . (ארז) בסוף הפודקאסט נעשה את “הבלדה לעוזב הקיבוץ” - הישארו עימנו! [בדיוק נפתח ה-CFP לרברסים 2022 - יש תחרות ליוני ויפתח?!](רן) מעניין שגם הזכרת את זה, כי אתה אומר שהקמת את החברה יחד עם חבר מהקיבוץ . . . (ארז) כמה חברים . . . (רן) כמה חברים - ואני מניח שזה די נדיר “בסצינה”, אין המון סטארטאפים שהתחילו בתוך הקיבוץ, על ידי חברים מהקיבוץ [?] . . . אני תוהה עד כמה זה השפיע על המשך החברה? אולי אחר כך נספיק להגיע לזה, כי לא לשם כך התכנסנו.אז בכמה מילים - מה עושה Easy?(ארז) Easy, למי שלא מכיר, זה אתר ואפליקציה למציאת עסקים, מקומות, שירותים, נקודות עניין, הופעות, בעלי מקצוע . . . .כל מה שסביבך, הכל סביבך - זה ה-Tagline שלנו.(רן) לפני איזה שבועיים חיפשנו משהו, אני לא זוכר, אולי איזה בית קפה - ואז הבת שלי, בת 13, אמרה לי “אבא! תפתח את Easy!” . . . - “אה! אני מכיר את ארז . . . .” - “מי זה ארז?” . . .(ארז) מהקיבוץ . . . (רן) זהו, אז הבת שלי יודעת עליך . . . .(אורי) אתם משתמשים?(רן) כן  - יצא לי, מאז שהכרתי את ארז אז יצא לי קצת להשתמש, אבל  . . .(אורי) זאת אומרת - יצאת לטיול, ואמרת “רגע, איפה יש מסעדה פה?” - ויאללה, ב-Easy . . .(ארז) כן, אז אחר כך, בהקשר של הדאטה, אולי נגיע לנקודה שהשימוש הוא אולי קצת Sparse-י וזה כן מכניס איזה-שהם אתגרים בדאטה וכאלה דברים.(רן) אז ניתן ככה קצת רקע על החברה ואז נכנס לאתרים - כמה זמן היא קיימת?(ארז) החברה קיימת כבר 14-15 שנים - עוד מהבית של איתמר, מהגראז’ כמעט . . .  כמה שנים.(רן) וכמה עובדים כיום?(ארז) היום כבר 60 עובדים.(רן) ותפקידך בכוח?(ארז) אני ה-CTO של Easy, מימיה הראשונים של החברה.(רן) ואיפה?(ארז) החברה בתל אביב, ליד שוק לווינסקי, נחמד . . . מקום חמוד.(רן) ועל “טהרת ישראל”, זאת אומרת - עובדים ישראלים, מוצר רק בישראל? . . . (ארז) כרגע המוצר רץ רק בישראל.כן יש דיבורים-עניינים-מחשבות לכיוונים קדימה, אבל כרגע זה על טהרת ישראל - כל העובדים ו . . . (אורי) זאת אומרת שלבעלי מקצוע יש פיצ’ר של “עם חשבונית או בלי חשבונית”? . . . . (ארז) מעניין . . . אני יכול לחשוב על זה.(רן) ואיזשהו מודל עסקי? זאת אומרת . . .(ארז) כן . . . אז התחלתי לדבר קצת על ההקמה של החברה, בהתחלה קצת עם הכסף של איתמר ואח”כ קצת השקיעו בנו - דב מורן . . .נעשה את זה מהר - מתישהו שידורי קשת השקיעו בנו, ככה גדולים, והביאו לנו גם כחלק מההשקעה פרסומות בטלויזיהוזה גדל וגדל - והיום החברה כבר צומחת אורגנית מההכנסות שלה - מודל עסקי פשוט של Marketplace, כמו Google . . . .יש חינם - מי שרוצה מצטרףומי שרוצה קצת אקסטרה - משלם על קידום ועל כל מיני שירותים .(אורי) זאת אומרת - בעלי המקצוע, המסעדות, העסקים - יכולים להצטרף חינם, ואם אתה רוצה קצת יותר אז זה בתשלום?(ארז) כן, ועוד רגע מעניין זה שהם יכולים גם לא להצטרף והם עדיין יהיו שם - זה קשור אולי לשיחה ותיכף נגיד.אפשר לרגע להגיד מספרים - 5-6 מיליון כניסות בכל חודש לאתר ולאפליקציה, בערך חצי-חצי בין…
[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 438 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-18 באפריל 2022, חג פסח שמח - אורי ורן מארחים את פיליפ מחברת Deepchecks לשיחה על  Deepchecks ועל Go To Market Strategy מכיוון ה-Open Source.(רן) ולפני כן - פיליפ, ספר לנו קצת עליך: מאיפה באת? מה אתה עושה? מה עשית לפני כן?(פיליפ) תמיד קשה לתמצת קורות חיים בזמן קצר, אז רק נגיד במילה - נולדתי בארה”ב, אתם יכולים לזהות לפי השם, ובגיל 5 עליתי לארץ.לימים למדתי בתיכון למדעים ואמנויות בירושלים, שם עסקנו בדברים יחסית כמותיים - פיסיקה, מחשבים ודברים בסגנון הזה.והיה לי איזה “ג’וק” שאני רוצה ללכת לקרבי, אבל בסוף התקבלתי לתלפיות והתלבטתי הרבה - בסוף הלכתי לתלפיות, אבל נשאר לי קצת הג’וק הזה, וכמה בוגרי תלפיות שיכנעו אותי שגם אם אני אבוא לתלפיות אז אוכל עדיין אחר כך לעשות את זה.הייתי תקופה די קצרה במורן - עסקתי בתחום של חקר ביצועים, שזה אפשר להגיד “להשתמש במספרים כדי לעשות דברים אופרטיביים”, ואחרי מורן גם עשיתי במשך תקופה את אותו הדבר בזרוע היבשה.מתישהו באו לשם כדי להציג לארגון שהייתי שייך אליו תחום שנקרא Machine Learning - וספציפית היה גוף שהיה בזמנו די אנונימי ובאו להציג פרויקט שהם עשו וכשקשור ל-Machine Learning.הם השתמשו ב-Random Forest בשביל לחזות משהו שקשור לפעילות האופרטיבית - וממש התלהבתיעברתי לזה, ומשם רוב הרקע שלי בעולם של Machine Learning.לימים גם עבדתי על איזשהו אלגוריתם במסגרת התזה, שקוראים לו AugBoost, יחד עם עם פרופסור ליאור רוקח - ו- To make a long story short אז יחד עם איתו ויחד עם שיר חורב, שהייתה איתי במסלול בתלפיות, הקמנו את Deepchecks, שבין היתר Addresses some of the problems we felt as users, בעולם ה-Machine Learning.(רן) אז ליאור רוקח, למי שלא מכיר, היה לי את העונג להכיר - הוא פרופסור באוניברסיטת בן גוריון, ומאוד אוהב עצים, לפי מה שראיתי - כותב עליהם ספרים  . . . . עצי סיווג למיניהם: הזכרת את Random Forest והזכרת איזשהו אלגוריתם Boosting שאני לא מכיר, אבל אני מניח שפחות או יותר מה-Domain  . . . (אורי) אל תגיד פה - בפרדס-חנה - כרכור - “נורא אוהב עצים” . . . זה  . . . .(רן) למה? יש לזה איזושהי משמעות סודית פה?(אורי) לא, פשוט כולם מחבקי-עצים פה . . . (רן) אז ליאור בונה עצים . . . אבל הפוך, עם השורש למעלה.אז פיליפ - קודם כל אלו קורות חיים מעניינים ולא שגרתיים וזה נחמד לשמוע ולהכיר. הזכרת את Deepchecks - מי היא Deepchecks, ומה אתם עושים שם?(פיליפ) Deepchecks עוסקת בתחום של Continuous Validation for Machine Learning.הרעיון הוא שיש, בכמה שלבים שונים במהלך הפיתוח וה-Deployment של המודלים של Machine Learning, יש כמה אתגרים יחסית ייחודיים שקשורים ל-Testing ו-Monitoring ול-Validation וכו’ - ו-Deepchecks מנסה לתת פתרון מאוד כוללני לדבר הזהכלומר - לוודא, בכל השלבים השונים, שהמודלים וה-Data מתנהגים כמו שהיינו מצפים.התחלנו כחברה שעוסקת ב-Monitoring ורוב הפוקוס שלה ב-Monitoring - ובגדול פונים ל-Team Leads או ל-Group Leads ומנסים לשכנע אותם לעשות POC.ולפני סדר גודל של כחצי שנה עשינו מעבר יחסית חד למשהו שתמיד הייתה לנו תשוקה אליו, אבל רק עכשיו פיענחנו איך לעשות את זה, או שפיצחנו את איך לעשות את זה - וזה לתוך עולם ה-Product-Led Growth, וספציפית להיות Led by Open Source.כלומר - במקום לפנות עכשיו לאיזשהו מקבל החלטות או מhשהו שיבין “מה טוב” בשביל הצוות שלו או הקבוצה שלו, אנחנו מנסים שיהיה יחסית הרבה שימוש “מלמטה” [Bottom-up], בצורה שהיא אורגנית, וזה משפיע המון . . . (רן) אז קודם כל - זה סופר-מעניין, אבל לפני שנגיע ל-GTM, ה-Go-To-Market, הזכרת את הנושא Continuous Validation אז בוא נראה אם אני מבין את זה. אני אגיד את זה במילים שלי - אם, נגיד, עבור מפתחי תוכנה יש Continuous Integration, ששומר על הנכונות של הקוד - זאת אומרת שאני כותב טסטים ואני מצפה שאם ה-Input לפונקציה הוא “כזה” אז ה-Output יהיה “כזה” - אז ב-Data או ב-Machine Learning, למעשה לא מספיק לבדוק את הנכונות של הפונקציה - לצורך העניין אם אתה בונה עץ סיווג, אז לא מספיק לבדוק האם העץ מסווג נכון בהינתן Data סטטי, אלא אתה גם רוצה לדעת האם ה-Data שלך תואם את הציפיות שלך . . . (אורי) כדי שלא יהיה Garbage-In-Garbage-Out . . . (רן) כן, זאת אומרת, לצורך העניין, ש-Data שיש לו Bias לאיזשהו כיוון יכול לייצר מודל שלא התכוונת אליו.זו דוגמא …
[קישור לקובץ mp3]בפרק זה אנחנו מארחים למחרת יום הפאי את עומר ון קלוטן לשיחה על Refactoring ו-Observability .(רן) ולפני - בוא נכיר אותך, עומר - ספר לנו קצת על עצמך(עומר) אז אני עומר, כיום עובד ב-Forter, משהו כמו 21 שנים בתעשייה.בהתחלה בצבא - ואז ערימה של של סטארטאפים בכל מיני שלבים, מגוון של תפקידים, גם בחברות גדולות . . .תפקידי פיתוח, הובלת פיתוח, ניהול בכמה פעמיםבמקרה גם כמה פעמים Product, לא בכוונה . . . .  אבל היה מצויין וכיף.אני מחשיב את עצמי כ”ג’ינרליסט” - מאוד נהנה מהכל, כי הכל מסקרן והכל כיף, אז למה לא?(רן) הזכרת שהיית פעם Product - אז אני לא יודע אם יצא לך לראות, אבל רץ ברשת סוג של סרטון שבו רואים את איש ה-Product, כשיש לו איזשהו סיוט או מחשבה על “רק שהמפתחים לא יעשו Refactoring” . . . . זה הסיוט של כל איש מוצר, כשהמפתח אומר “רגע-רגע-רגע - אני צריך לעשות Refactoring!” . . . .אז על זה באנו לדבר היום.(עומר) כן, באנו לדבר היום על הפוסט-טראומה של אנשי ה-Product וה-Refactoring . . . .(רן) אז מפתח מדופלם, בוא נתחיל בזה - קם בבוקר, מסתכל על הקוד ואומר “משהו פה לא נראה לי . . . . משהו פה מסריח - אני חייב לעשות לו Refactoring” . . . .(עומר) כן, כולנו היינו בסיטואציה הזאת, וזה פשוט “נראה נכון” - יש  את ההרגשה הזאת בבטן, יש את הקטע של “אני חייב לשנות את זה - כי זה לא *נכון*” . . . (רן) “הכימוס אינו נכון” . . . . (Encapsulation)(עומר) וואו, כמה זמן עבר מאז ששמעתי את זה בעברית . . . (רן) חיכיתי עד שאוכל לשלוף את המילה הזאת . . . .(עומר) אז אני חושב שאתה צודק - אנשי ה-Product, אנשים שהיו מספיק זמן ב-Product, נמצאים באיזושהי פוסט-טראומה כזאת, של “רק שאנשי הפיתוח לא יבואו ויגידו לי “אני חייב לעשות Refactoring בקוד” . . . .כי בתכל’ס - מה הם מקבלים מזה? הם מקבלים יותר Delays בזמן של המוצר . . . .(רן) אז בוא נלך רגע ונעשה איזשהו מסע בזמן . . . . צריך להגיד, קודם כל, שאנחנו מדברים כאן בשיחה הזאת בעקבות איזשהו בלוג-פוסט שכתבת, ונשים אליו לינק [הנה], ששם אתה שוטח את התיאוריה - הקצרה, אני חייב להגיד, אבל עניינית.בוא לרגע ניזכר באיך היה כשהיינו מפתחים צעירים - הסתכלנו על קוד ואמרנו “רגע, זה עובד - אל תיגע בו!” . . .  אל תיגע בכלום, זה עובד! ועכשיו מתחילים . . .(עומר) אז אנחנו מתחילים מהנקודה של “גרמתי לדבר לקרות” - שזה נהדראוקיי - יש את הטקסט שמופיע על המסך וזה עובד.זה ממורכז בצורה הנכונה ובצבע הנכון - לא נוגעים!יש איזשהם תנאים - צריך לשים את זה במקום מאוד מסויים, בחדר מוגן מרוחות וזה - שלא יזוז יותר מדי המחשב, אחרת זה לא יעבוד יותר.אבל אחרי זה, ככל שאנחנו יותר, עם הזמן,  עסוקים עם קוד ורואים Code-bases שונים, אנחנו מתחילים לפתח יותר תחושה לגבי מה זה “קוד טוב” או יותר נכון - מה נראה כמו קוד שאנחנו מכירים אותו ומרגישים איתו בנוחיש את ה-Pattern-ים שם, שאנחנו מרגישים איתם בנוחשמענו ממישהו שעבדנו איתו שאם כותבים משהו פעמיים, אז צריך להוציא את זה לפונקציה משותפת וזה נשמע לנו ממש הגיוני לא לכתוב את אותו הדבר פעמיים, כי אז  יש לנו פעמיים את אותם באגים . . . אוקיי, אז נעשה את זה . . . .ואז אנחנו יותר ויותר מפתחים את האינסטינקטים האלה של מה שנראה לי “קוד טוב”.ואז[!] הגעתי לנקודה ש”אוקיי, הקוד הזה הוא כבר זוועה . . . .” - הוספנו עוד פיצ’רים ועוד פיצ’רים ועוד פיצ’רים, ואני חייב עכשיו לעצור הכל, לשמוט את הכל מהידיים ולהגיד לאנשי ה-Product “עכשיו חייבים לעשות Refactoring!”.(רן) אז בוא שנייה נעשה פסיכואנליזה של הסיפור הזה, ברשותך . . .  בעצם פיתחנו פה איזשהו Skill טכני, נכון? פיתחנו Skill טכני של להסתכל על הקוד ולהגיד מה אפשר לתקן בו או מה לא טוב בו - ואנחנו יודעים לעשות גם את זה: הזכרת Design Patterns והזכרת  . . . . לא הזכרת כימוס אבל אני הזכרתי . . . . הזכרת Usability והזכרת מודולריות וכל זה - יש לנו את היכולת הטכנית לעשות את זה.עכשיו - כל דבר נראה לנו כמו מסמר . . . יש לנו פטיש ביד, וכל דבר נראית לנו כמו מסמר . . . רק רציתי להציג את הבעיה.(אורי) אני חושב שחוץ מכלי - יש לנו כלי נוסף ביד, או Skill טכני - יש גם תחושות, זה הרי הכל מתחיל מתחושה. פעם קראתי איזשהו Post על איך מודדים Tech-Debt - סובייקטיבי לגמרי . . . .(רן) מדד ה-WTF-per-Minute, כמובן  . . . . (אורי) כן, פשוט שאל את המפתח מה הוא חושב על הקוד שלו . . . Over-time, זה כנראה יגיע לרמות שבהן אתה תגיד …
[קישור לקובץ mp3]היום אנחנו מארחים את בנצי לופו לפרק סופר-מעניין על איך להגיע לגיל פרישה כמתכנת.(רן) אז קצת לפני שנתחיל  - בנצי, מה היה המעבד הראשון “שסבל את נחת זרועך”?(אורי) תן לי להתחיל - “לפני הרבה-הרבה שנים, בארץ רחוקה-רחוקה,  . . . . “(בנצי) אז האמת שאין לי מושג איזה מעבד זה היה - אבל הוא היה מאוחסן בבניין שלם בטכניון.אני לא יודע מה שמו, אבל זה תפס שם הרבה הרבה מקום, זה מה שאני יכול להגיד.(רן) ולא היו לו מסך ומקלדת . . . מסך צבעוני ומקלדת, אני מנחש?(בנצי) בשנה הראשונה לפחות תכנתתי בכרטיסים מנוקבים, שזה היה כיף גדול . . . .(אורי) כמה פעמים עפו לך הכרטיסים ברוח?(בנצי) או-ווא . . . היו לי מתחת למיטה את כל התוכניות, שכבו בקרטונים מתחת למיטה - אז יכולתי לקחת את התוכנית ולדפדף בה לפני השינה, זה היה מרדים יופי.(רן) זה היה ה-Hard-disk שלך . . . .אז בנצי, בוא קצת נכיר אותך - מי אתה? מה אתה עושה היום? אחר כך קצת נצלול להיסטוריה . . . (בנצי) אז אני בנצי לופו, בן  . . . .לא נגיד בן כמה אני, אבל לפני שבוע קיבלתי את הכרטיס אזרח ותיק, שמקבלים בגיל 67 . . . .נשוי, שלושה ילדים, שני נכדיםעבדתי בכמה חברות במשך השנים, וכרגע אני עובד בחברת eToro ברמת גןהחברה מתעסקת במסחר באינטרנט - אחת החברות המובילות בעולם כנראה.אני מפתח שם להנאתי - ומשום מה הם מתעקשים גם לשלם לי, וזה גם די כיף.(אורי) בדיוק רצינו לדבר על מילניאלס בשוק העבודה . . . . אז הנה, אתה האורח שלנו היום.(רן) ובכל אופן, למי שלא מכיר את eToro - ככה שתי מילים על מה שאתם עושים שם היום?(בנצי) זו פלטפורמת מסחר באינטרנט, בכל הנושאים והמטבעות וה-Goods שאפשר לסחור בהם.וכמובן המון המון Cryptos . . . יש לנו כמובן ארנקים אלקטרוניים כאלה ואחרים.אני בצוות הארנק האלקטרוני - מול Cryptos, מול Blockchain, דברים שלא התעסקתי איתם לפני 40 שנה כשהתחלתי לעבוד, זה בטוח.(רן) סבירות נמוכה שכן . . . אז חשבתי שיהיה ככה קצת מעניין לבוא ולעשות איזשהו Overview, סקירה הסטורית של טכנולוגיות שיצא לך להתעסק בהן. אז בקצה אחד הזכרנו את ה-Punched cards בבניין הענק של המחשב בטכניון, ומצד שני הזכרנו Bitcoin ו-Crypto, אבל בטח היו גם הרבה דברים באמצע.(בנצי) כן, צריך קצת זכרון בשביל להיזכר בכל הדברים, אבל אלו היו שפות כמו PL/I ו-PLC ו-APL, שהן כולן על VM-יםומסדי נתונים כמו RDBMS ו-Cics בתור המערכת התקשורת . . .  ואחרי זה גיליתי את ה-Minis - יש שם System/34 ו-System/36שפות כמו RPG, שזה לא רק הכלי הזה נגד-טנקים, אלא שפה נגד כל העולם . . . .(רן) שירימו את הידיים עכשיו כל המאזינים שהבינו אחת מהמילים או אחת מהשפות שבנצי הזכיר עד עכשיו . . . דרך אגב, פרט ידע קטן - גם עבדכם הנאמן פעם פיתחתי ב-RPG, אבל אני כבר לא זוכר מזה כלום. גם יריתי ב-RPG וגם פיתחתי ב-RPG, אני יכול להתגאות בזה.(אורי) אבל עד כאן, בעצם, TCP/IP לא היה?(בנצי) TCP/IP בשלב הזה? לא . . . ממש לא . . . איפה? אנחנו מדברים על . . . אני לא נגעתי אז ב-TCP/IP.הכרתי אותו אחרי איזה 15 שנים, משהו כזה . . . אחרי שהתחלתי לעבוד, היה TCPהייתה גם את שפת Cobol בדרך, שפה מאוד מעניינת, עם פקודה אחת בערך שנקראת MOVE - ואיתה אפשר לעשות דברים מדהימים . . . .(אורי) איתה אפשר להתקדם . . .(בנצי) . . . עשיתי איתה דברים מדהימים, הצלחתי לעשות דברים באמת ברי-קומפליציה לתוכניות באמצעות שפה כל כך לא נחשבתזה אומר בעצם שאם רוצים לעשות דברים, אפשר לעשות עם כל דברואחרי זה פרץ לנו המחשב האישי, והגענו לשפות כמו Pascal ו-Turbo Pascal . . . .(אורי) פה אני מצטרף . . .  [גם אני!](בנצי) ויום אחד  . . .(אורי) רגע - BASIC לא היה לך לפני זה? או שדילגת על BASIC?(בנצי) אני לא . . . דילגתי על BASICועוד משהו - כשהגענו לתקופה שהייתה המלחמה הקשה בין Turbo Pascal ל-Visual Basic או Delphi מול Visual Basic, אני החרמתי את Visual Basic, לא הייתי מוכן לגעת בו, מטעמים שהיו שמורים עימי . . .(רן) הודאת מאז בתבוסתך?(בנצי) לא . . . Delphi הייתה שפה אדירה . . . השתמשתי ב-Visual Basic בתור שפת Script-ים, בשביל לעשות כל מיני דברים, לשנות IDEs ודברים מהסוג  הזה, אבל לא בתור שפה שפיתחתי איתה אפליקציות.(רן) בוא נעצור את הסיפור הזה לרגע, המסע הזה מאוד מעניין - אמרת Cobol, שיש לה פקודה אחת - MOVE - ושאפשר לעשות איתה דברים נפלאים. אילו דברים נפלאים עשית?(בנצי) אז זו בדיחה שיש רק פקודה אחת…אבל כשאני התחלתי לעבוד בזה, אנשים סביבי בכו וקיטרו שז…
[קישור לקובץ mp3]היום אנחנו מארחים באולפן בכרכור את איתן ינובסקי בשנית: איתן התארח בפודקאסט ב-2018 (Before Covid), אז דיברנו על כמה אתגרים טכנולוגיים מעניינים שיש בהחברה שלו - Optibus - והיום נדבר על עוד אתגרים. ולפני שנצלול לאתגרים, איתן - ספר לנו קצת על עצמך ועל Optibus(איתן) אז אני איתן, ה-CTO וה-Co-founder של Optibus; עוד רגע נושק לגיל 40, עבר זמן . . . אנחנו בונים פלטרפורמה לתכנון וניהול של תחבורה ציבורית ושל הסעות המונים, שממש אחראית על תכנון של איך אנחנו הולכים להסיע מיליונים של אנשים ברחבי העולם.היום, בפועל, אנחנו פרושים כבר בלמעלה מ-30 מדינות ומתעסקים בהסעות של 2.5 מיליארד אנשים, ברמה שנתית.(אורי) פתאום, כשאתה מדבר על זה - כאילו בא לי לשאול אותך על הקורונה, אבל זה נראה לי . . . . היא עשתה לכם משהו בימים האלה, כשהתחבורה הציבורית הפסיקה?(איתן) אז זו באמת שאלה מעניינת - כשהתחילה הקורונה אז כמו לכולם היו לנו קצת חששות, בפרט לגבי תחבורה ציבורית, אבל . . . (רן) היא לא הפסיקה, רק השתנתה . . . זה באמת אתגר מאוד גדול למי שמתכנן . . . .(איתן) בדיוק, כי במקום להפסיק . . . היו שבועות שזה ממש הפסיק, נגיד בסגר המוחלט בישראל, אבל אז זה הפך לגלים של “עכשיו אנחנו צריכים 50% או 20% או 80%”, ברמה ממש שבועית, וזה משתנה.זה דווקא עשה אפקט הפוך - שפתאום הרגישו את הצורך במערכת כמו שלנו, במקומות שהשינויים הם יחסית איטיים - פעם בחצי שנה או שנה - ועכשיו אני צריך פתאום להגיב לדרישות של שינויים ברמה השבועית . . . .(רן) ניתן רק בשתי מילים, למי שלא זוכר את תקציר הפרק הקודם - בגדול, במקום לעבוד עם טבלה ונייר שבהם רושמים מי נוהג באיזה אוטובוס ואיזה קו הוא עושה, אז Optibus מתכננת את כל זה, ועוד הרבה יותר, מן הסתם - אבל עושה את זה באופן אוטומטי ויעיל. כך שתכנון לוחות הסעות וכל מה שקשור בזה - אם זה משתנה ברמה יומית אז זה כבר לא פרקטי לעשות בידי אדם, אבל Optibus יודעת לעשות את זה.(איתן) נכון, ומאז גם התרחבנו הרבה יותר במה שאנחנו עושים, מרמת תכנון הרשת ואיך שזה מגיב לביקושים והלוחות זמניםרכבים, נהגים . . . ברמה של תפעול יומיומי ואיך להגיב למה שקורה ביומיום וכו’.דווקא בקורונה פתאום נוצר צורך הרבה יותר גדול במערכת - דווקא הייתה לנו את אחת השנים הטובות, שלאחריה הגיע גם ה-Round C שעשינו.היום אנחנו Post Round Cהיום אנחנו כבר באיזור ה-330 אנשים - אני חושב שבפעם האחרונה שדיברנו היינו באיזור ה-50-60, אני לא זוכר בדיוק את המספריםובסופו של דבר, כמו שאמרתי, אנחנו מסיעים מיליונים רבים בעולם - הלקוחות שלנו משתמשים במערכת כדי לתכנן איך להסיע את האנשים הללו בצורה מיטבית.(רן) אז הלקוחות זה חברות אוטובוסים דוגמת “אגד”, לא יודע אם כלקוח ספציפית שלכם אבל כדוגמתם, בעולם . . .(איתן) נכון, אגד הם לקוח ספציפי שלנו, אפילו אחד הראשונים, אבל כן - חברות כאלו בעולם.בנוסף - לא רק: גם חברות שבעצם . . . למשל בניו-יורק יש חברות שהן חצי-ממשלתיות שאחראיות על התחבורהאבל גם חברות כמו Facebook ו-Apple שהן לקוחות שלנו, ל-Commute של ה-Employees’ Shuttle שלהםזה צי של מאות אוטובוסים שיש להם שם.אז בעצם כל התעסקות במסות גדולות של אנשים, שצריך לתכנן את זה מראש ולא רק להגיב on-the-fly - כי אתה צריך לבנות רשת שתיהיה יעילה, אחרת התפעול יהיה מאוד לא יעיל.(רן) מבחינת התפעול, לא הביצוע - הנהגים הם לא הנהגים שלכם, האוטובוסים לא שלכם . . . .(איתן) נכון, אנחנו רק SaaS ו-Everything is on the Could - אנחנו לא מספקים שירותים מעבר לזה.(רן) כשעשינו את ההכנה לפודקאסט, ראינו שאחד האתגרים שצצים זה ש”אוקיי, אז מה קורה אם הוספתי פיצ’ר - תיקנתי באג, אני חושב שתיקנתי באג ואני לא רוצה שאותם 2 מיליארדים שמחר נוסעים בבוקר פתאום ימצאו את עצמם בלי אוטובוס . . . . “.אז איך עושים QA למערכת שכזו?(איתן) בעצם אנחנו Mission Critical SaaS system, והמשמעות של רגרסיות - ה-Impact של זה בסוף משפיע על התפעול של התחבורה וגם יכול להגיע למצב שאי אפשר להוציא למחרת את התחבורה, או אפילו ב-Day-to-Day . . . (אורי) עכשיו אתה חייב לתת דוגמא לבאג ומה שקרה . . . .(רן) “אז כשעברנו מהמערכת המטרית למערכת של המיילים, כל האוטובוסים עצרו שישה מייל לפני התחנה” . . . . [How NASA lost a 327 Million Dollar Mission to Mars](איתן) השוליים צרים מלהכיל את כל הבאגים שקרו לנו ואת הפאדיחות . . . אבל אתה יודע - יש את הרגעים האלה שמכניסים משהו וזה מקריס את ה-Production…
[קישור לקובץ mp3]היום אנחנו מארחים באולפן שבכרכור את טוני ואת אפרת כדי לדבר על הנושא של הורות וניהול: המשותף והשונה ביניהם. לטוני ולאפרת יש הרבה מאוד ניסיון בשני התחומים - וגם לרן ולאורי.(רן) אז לפני שנצלול לנושא - טוני, ספרי לנו קצת על עצמך ועל הרקע שלך - (טוני) אז אני טוני, ובעצם יש לי שתי נפשות - נפש אחת יותר אנליטית, שבגללה אני מנהלת פיתוח כבר 10 שנים, ובהיי-טק כבר 20 שנהוהנפש השנייה שלי היא נפש טיפולית, שהייתי צריכה למצוא גם “במה להאכיל” אותה - ולכן אני גם מדריכת הורים של מכון אדלר.אני מדריכת הורים כבר שלוש שנים, אחרי שלמדתי באדלר - 7 שנים מסלול, שהוא הרבה יותר קצר אבל לקחתי אותו “בנשימה עמוקה פנימה”.בעצם, אני משלבת את שני המקצועות האלה היום ועושה הרבה Mentoring למנהלים ולקבוצות מנהלים וייעוץ פרטי למנהלים . . .(רן) מנהלים שהם גם הורים, או שזה לא מחוייב-המציאות?(טוני) מנהלים לא חייבים להיות הוריםאני חושבת שמנהלים יותר טובים . . . אני קצת מסתכנת פה, אבל אני מרגישה שהעומק לפעמים מגיע מההורותזאת אומרת - ההורות חושפת אותנו להמון אתגרים והיא מספרת עלינו הרבה מאוד דברים, שאנחנו לומדים על עצמנו רק בזכות ההורותוזה משרת אותנו בתוך עולם הניהול.(רן) ותיכף נצלול לזה . . . נצלול לזה עוד הרבה, אבל ביום-יום שלך, בעבודה - במה את עוסקת?(טוני) ביום-יום אני מנהלת פיתוח ב-Behalf - זו חברת פינטק ברעננה, אנחנו סטארטאפ.אנחנו בעצם נותנים הלוואת לספקים בארה”ב.התהליך של מתן ההלוואה לעסק הוא תהליך מאוד קצר ונגיש עבור העסקים האלה - ואז הם באמת יכולים לקבל “מנוף עסקי”, ו-Behalf יודעת לחשב את ה-Risk שבמתן ההלוואה בעצמה - והיא גם זו שנותנת את הכסף להלוואה.ואני מנהלת את הפיתוח של כל ה-Domain-ים שהם Public-facing - כל האינטגרציות שלנו, ה-API החיצוני שלנו, ה-Domain-ים שלנו, של ה-Customers, של ה-Merchants, של יצירת ההלוואה - כל הדברים האלה.אני בעצם מנהלת קבוצה של מהנדסים מולטי-דיסיפלינריים - גם Frontend וגם Backend וגם אנשי QEוביחד מייצרים מוצר באמת מדהים.(אורי) רגע, עוד שנייה על Behalf לפני ההורות - כמו חלק מחברות הפינטק, אתם גם “קצת בנק”?(טוני) אנחנו מאוד קצת בנק, כן . . . .אנחנו ממש אחראיים על התהליכים הפיננסיים של העברת הכספים, פריסת ההלוואה, יצירת ההלוואה מלכתחילהוגם התהליכים שקודמים לזה, שזה ממש התהליכים של ה-Due-Diligence - של ה-Customer Acquisition.מגיע אלינו עסק, מספק פרטיםעל סמך הפרטים האלה אנחנו יודעים להעריך את ה-Risk שבמתן הלוואה לעסק הזה - ואז אנחנו יודעים איזה גובה Line אנחנו יכולים להעמיד לווהעסק הזה יכול לממש את ההלוואה בכל מיני מקומות.(רן) צריך הלוואה, אורי? נסדר לך משהו . . . .(אורי) אני לא, אבל אתה יודע - ההורות  . . . .(טוני) ההורות צריכה הלוואה?(רן) אז עשינו קצת שיחת הכנה והעלנו כל מיני כיוונים מעניינים שאליהם אפשר לפתח את השיחה, ואחד הדברים שדיברנו עליהם זה על הקונספט של “דוגמא אישית”, נקרא לזה - של איך להוות דוגמא, בין אם זה בעבודה ובין אם זה במשפחה.אז מה משותף? במחשבה ראשונה, אנשים חושבים לעצמם “רגע, מה הקשר בכלל?” על מה אנחנו הולכים לדבר? . .  אז בואו, נראה לכם.אז מה המשמעות של דוגמא אישית בעיניך, אם זה המונח הנכון?(טוני) אני חושבת שדוגמא אישית זה חלק מהמונח.בסופו של דבר, שני התפקידים - גם הורות וגם ניהול - הם תפקידים של מנהיגות, ובמנהיגות זה הרבה יותר משנה מה אתה עושה ממה שאתה אומר, ומי אתה בתוך התפקיד הזהוהבחירה של מי אנחנו בתוך התפקיד הזה היא בחירה מהותית.אני אסייג ואומר שהסגנון  הניהולי שלי כמובן נגזר מהדרך שבה אני תופסת מערכות יחסים - ובעיני, מערכות יחסים הן העדיפות הראשונה, הן ממש במקום הראשון - כי זה מה שמאפשר את כל השארובתוך התפקיד הניהולי והמנהיגותי שלנו, אנחנו בעצם כל הזמן “על הבמה” - גם כשאנחנו לא רוצים להיות על הבמה, תמיד יש מי שמסתכל עלינו.כמנהלים, תחשבו על כל דבר שיצא לכם לעשות - תמיד יש מישהו שמסתכל עלינו, ולפעמים לא בא לנו להיות “המבוגר האחראי” . . . . אבל זה בדיוק . . .(רן) הנה דוגמא מהחיים - יש פגישה, ובסוף הפגישה יש Action Items. אני לא עשיתי את שלי - שכחתי. מגיעים לפגישה שאחרי זה ועכשיו אני צריך להסביר. בתור עובד זה אולי הרבה יותר קל, אבל בתור מנהל זה הרבה יותר קשה . . .(טוני) נכון . . .(רן) מצפים ממך שאתה תיהיה אחראי . . . (טוני) זה גם הרבה יותר קשה להסביר - וזה גם מייצר דה-פקטו את הציפיות.ומצב-רוח בקרב בני אדם זה…
[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 433 של רברס עם פלטפורמה - התאריך היום הוא ה 1 בפברואר 2022 והיום אנחנו מתכבדים לארח את ניתאי מילנר, שמגיע אלינו מחברת Epsagon כדי לדבר על Observability ומה זה אומר בכלל.(רן) אז ניתאי, לפני שנצלול פנימה - ספר לנו קצת על עצמך וקצת על Epsagon, או על הגלגול הנוכחי של החברה:(ניתאי) אז קודם כל, אנחנו Epsagon - ואני Product Lead ב-Epsagonהייתי בעצם ה-Core Product Manager הראשון בחברהאני מגיע מעולמות היזמות וה-Product Management - בעיקר בסטארטאפים, פחות יצא לי להתנסות ב-Enterprises.שזה Spoiler להמשך . . . .ואנחנו Epsagon - אנחנו בעצם APM מודרני - כש-APM זה Application Performance Monitoring Toolזה מה שמאפשר למפתחים לנטר את הסביבות שלהםואנחנו בעצם APM שהוא Cloud-Native - אנחנו עוזרים למפתחים לפתור בעיות בעולמות שהם מאוד Native לסביבות ה-Cloud וה-microServices.וממש לפני חצי שנה נמכרנו ל-Cisco בערך בחצי מיליארד דולר - היה  אקזיט מאוד משמעותי - והיום אנחנו מפתחים מוצר חדש, מאוד גדול ומשמעותי באותם עולמות, אבל תחת המטריה  של Cisco.(רן) Cisco - שעד היום, לפחות למיטב ידיעתי, היו יותר באיזור של ה-Networking, של דברים שהם ככה מאוד Low-level, ובעצם אתם נותנים זוית אחרת לגמרי - זאת אומרת, אתם מתחילים מהאפליקציה כמו שאמרת . . .(אורי)  . . . Cisco עושה גם Server-ים ועושה גם כל מיני  . . . .(רן) כן - אבל לפחות לפי מיטב ידיעתי, אלו דברים שהם, ככה, Low-level, הרבה סוגים של חומרות - ופה אתה [ניתאי] מגיע מלמעלה, מזוית אחרת, מכיוון האפליקציה.(ניתאי) נכון - Cisco מגיעה יותר מעולמות ה-Hardware - זה יכול להיות Switch-ים וכל החומרה של Networking וכו’ועכשיו הם בעצם מנסים לשנות את הגישה ולהכנס מאוד חזק לעולמות האפליקציה ואפשר לראות ש-Cisco עושה השקעות מאוד משמעותיות בעולם הזה - למשל, היא הוציאה הרבה מאוד כסף בקנייה של AppDynamics, שזה גם APM מודרני, בקנה מידה הרבה יותר גדולוגם ThousandEyes, שזה כלי אפליקטיבי לניטור של בעיות רשתיותמשקיעים בדברים פנימיים - כלים כמו Intersight, שעוזר לך לעשות Monitoring על ה-IT שלךואתה רואה ש-Cisco מנסה לשנות את התדמית שלה - ולעשות אולי את מה ש-Microsoft עשתה לפני כמה שנים: להפוך להיות בעצם חברה מודרנית ואולי מהגדולות הבאות.(רן) בסדר, אז בוא נדבר על הנושא שלשמו התכנסנו: Observability - המילה בעלת אלפי האותיות . . . אז אני יודע מה זה Monitoring וגם יש לי Log-ים - למה צריך להמציא לכל זה מילה חדשה? מה זה Observability? מה נשתנה הלילה הזה?(ניתאי) כן, מעניין כמה פעמים אנחנו נגמגם כשנגיד Observability בפודקאסט הזה . . . . אז בוא נתחיל מה-Basics - בוא נשבור את זה מ-Buzzword למונחים שאנחנו מכיריםאת מה זה Monitoring? זה להבין את ה-State של המערכת שלי, כפי שהיא עכשיוזה אומר שאם יש לי איזושהי בעיה במערכת שלי - Error-ים שנזרקים בדרך כלל, ה-Latency לדף האינטרנט שאני מנסה לגשת אליו עולה - ואני צריך לדעת.זה Monitoring - וה-Traditional Monitoring לרוב קורה בעזרת מטריקות (Metrics).כמו שאנחנו מכירים ויש לנו Chart-ים מאוד יפים - ברגע שהוא עולה מעל איזשהו Threshold אנחנו מקבלים איזשהו Alert ואנחנו צריכים לטפל בזה.כש-Observability, לעומת זאת, זו הדרך לדבג (Debug) את הבעיה שה-Monitoring מצא לך - בעצם זה לקבל ויזיביליות (Visibility) לתוך המערכת שלך, כדי - בצורה Ad-hoc-ית - להבין איך היא מתנהגת כרגע ומה ה-Root Causeמה מקור הבעיה? מאיפה זה נובע? למה הוא נובע?ואיך אני מתקן את זה הכי מהר שאפשר.(רן) אמרת פה הרבה דברים . . . . אז נניח שיש לי End-Point, איזושהי HTTP End-Point, ופתאום היא יותר איטית.איך Observability יכול לעשות את הקסם הזה של לדבג - מה, אתה שם Breakpoint ויש לך Debugger?(ניתאי) מצויין . . . אז בעצם, Observability יתן לך להבין איזה Down-stream Service של אותו שרת HTTP . . . כי כמו שאמרנו, רוב המערכות שאנחנו מכירים היום הן מערכות מבוזרות, וזו הנקודה של למה Observability זה חשוב בעולמות המודרנייםאז אני צריך להבין איזה Down-stream Service של אותו HTTP End-Point גורם לבעיה - בוא נגיד שזה איזשהו  User שעשה Checkout.אז ה-Checkout הזה זה ה-HTTP Service הראשון שהוא פוגש - אבל אחרי זה הוא מתפצל ומנסה לדבר עם עוד חמישה Service-ים אחרים, ויכול להיות שהם מדברים עם עוד חמישה אחרים . . . .(רן) אז אתה אומר  . . . .(אורי) . . . . ו…

פודאסטים מובילים

מה שכרוך מה שכרוך 1104 פרקים
המעבדה המעבדה 751 פרקים
הפודיוםהפודיום526 פרקים
קטעיםקטעים524 פרקים
אש זרה אש זרה 504 פרקים
ציון 3ציון 3443 פרקים
פרסומת