פודקאסט רברס עם פלטפורמה

מדע וטכנולוגיה | רן תבורי ואורי להב | 36 פרקים
רברס עם פלטפורמה

רברס עם פלטפורמה הוא הפודקאסט הגדול והותיק ביותר למפתחי תכנה בעברית

פרסומת
397 Bumpers 6928/09/2020 |
פרק מספר 69 (קוסמי?) של באמפרס (397 למניין רברס עם פלטפורמה) - רן, אלון ודותן כרגיל (החדש) באולפן הוירטואלי Across-the-Zoom: בוקר טוב וסגר נעים - אנחנו פחות או יותר בעיצומו של הגל השני של הקורונה, כבר בסגר, וכמו שאמרנו - מקליטים מרחוק ב-Zoom.ושוב בבאמפרס - סדרה של קצרצרים שבה כל אחד מאיתנו מספר על הדברים המעניינים שהוא נתקל בהם בחודש (או קצת יותר) האחרון - בלוג-פוסטים מעניינים, Repos מעניינים ב-GitHub, כתבות מעניינות וכו’.אז נתחיל . . .רן - בזמן האחרון אני מתעסק הרבה בתחום של Data ו-Machine learning וכו’, אז כנראה שרוב האייטמים שלי יהיו מהכיוון הזה.פוסט מעניין שנתקלתי בו נקרא Deep Learning's Most Important Ideas - A Brief Historical Reviewזה בעצם פוסט מעניין ודי קליל, לא צריך להיות מומחה ל-Deep Learning או ללמידת מכונה בכללהפוסט בא וסוקר, פחות או יותר, את ה(כמעט)עשור האחרון, ואת התמורות המשמעותיות שחלו בתחום הזה של Deep Learning.הוא מתחיל ב-2012, עם ImageNet - אחת מאבני היסוד של Deep Learning יחד עם AlexNet ו-Dropout - ועושה את זה בצורה חצי-מדעית-חצי-פופולארית: קצת מצייר דיאגרמות ורשתות וגם הרבה מאוד מסביר מה הן התמורות המעניינות שחלועובר דרך משחקי Atari עם Deep Reinforcement Learning, ממשיך דרך Encoder-Decoder Networks . . .מסביר את המושגים המשמעותיים ואת ה-Milestones המשמעותיים עובר דרך GANs, שאלו ה“יצורים” שיודעים לחולל תמונות ווידאו - אם ראיתם חיקוי של “אובמה מלאכותי” וכאלה - כל הדברים האלה זה GANs, למעשה.ראשי התיבות הן Generative Adversarial Networksבסופו של דבר, מסיים ב-2020 (כי המאיה פיספסו רק ב-8 שנים) - מתחיל לדבר על GPT-3, שזה החדשות החמות - יחסיתאמנם לא לגמרי חדש, עניין של כבר כמה חודשים, אבל החדשות היחסית-חמות בתחום של עיבוד שפה, הבנת שפה טבעית ואפילו Generation של טקסטים.אחד מה-Milestones המעניינים, אני חושב, שקרו בזמן האחרון הוא שבמגזין Nature, אם אני לא טועה, או שאולי מגזין מדעי אחר, למעשה פורסמה כתבה - טור דעה למעשה - שאת כל הטור כתב GPT-3 . . . את כל הטור כתב Bot, למעשה.הנה אחד מה-Guardianזהו - מעניין, הייתה שם התקדמות מאוד משמעותית, ופחות או יותר כל קהילת ה-Machine Learning מדברת על GPT-3 ומה שהוא עשה בזמן האחרוןבלוג-פוסט מומלץ למי שרוצה לראות Overview של מה שקרה בתחום של Deep Learning בפחות-או-יותר 8 השנים האחרונות. אני מאוד נהניתי.(אלון) ה-GPT-3 הזה . . .  הוא די, זאת אומרת - אנשים מדברים על זה שהוא פסיכי ברמות קיצוניות, ממש עושה משימות יום-יומיות אחרי שמלמדים אותו קצת.לי לא יצא לשחק איתו אבל שמעתי אנשים שעפים על הדבר הזה ברמה קיצונית.(רן) כן - הוא מאוד מעניין. יש שם אתגרים הנדסיים מאוד מעניינים - זו רשת שיש בה, אם אני זוכר נכון, משהו כמו 150 מיליארד פרמטרים (הפוסט טוען 175 מיליארד, אבל לא בטוח שספרו אחד-אחד…) האתגרים הגדולים באימון רשתות כאלה הוא מספר הפרמטרים שלהן - ברשת ממוצעת, בדרך מדובר על כמה עשרות, מאות או אלפי פרמטרים, ובאיזשהו שלב ה-CPU “מתחיל להיחנק” . . .אם אתם עובדים על GPU אז גם זה מתישהו מתחיל ככה להיות קשה - לפעמים מיליון פרמטרים . . . מליארד פרמטרים זה כבר המון, המקדמים של הניורונים ודברים כאלה.כאן מדובר, שוב - אם אני זוכר נכון, על 150 מיליארד (175) פרמטרים - וזה מספר כביר(דותן) אה, בקטנה . . .(רן) כן - אני לא זוכר אם זה 150 מיליארד, אולי 75 מיליארד - אבל הרבה, הרבה מאוד.זהו - מעבר לאתגרים המדעיים יש פה גם הרבה מאוד אתגרים הנדסיים מאוד מעניינים שפתרו שם, אז מעבר לסיפור של ההצלחה של הרשת הזו לייצר דברים סינטטיים שנראים כמו דברים אמיתיים - בוא נאמר לעבור את מבחן טיורינג די בקלות - יש פה גם הישגים הנדסיים די מעניינים.סיפור מעניין, כן.עוד קצת ל-R. Daneelעוד בתחום דומה - נתקלתי בפוסט שמדבר על הנושא שנקרא “רישיון Climate Strike" - נקרא לזה רישיון שביתת האקלים”, או “מכת האקלים”, תלוי איך מפרשים את זה (אקלים קטלני 3?) בעצם מדובר פה על רישיון תוכנה, כמו רישיונות קוד פתוח וכו’, אבל הרישיון הזה מדבר על זה שבתוכנה יהיה מותר להשתמש לכל דבר -  פרט לחיפוש נפט, או כריית משאבים באופן כללי.זה בא, ככל הנראה, מתוך איזושהי כוונה טובה של שימור האקלים, שימור כדור הארץ וכו’.יש איזשהו מסע פומבי לבוא ולסחוף כמה שיותר ספריות משמעותיות לתוכם, בין השאר ספריות כמו NumPy ו-Pandas  - ספריות שמדעני נתונים רגילים להשתמש בהן ביו…
פודקאסט מספר 396 (קוסמי?) של רברס עם פלטפורמה - מי היה מאמין שנגיע למספר הזה יום אחד?(אורי) אוטוטו אנחנו איכשהו חוגגים 400(רן) כן, אני באמת כבר מתכנן את החגיגותהתאריך היום, למען ההיסטוריה, הוא ה-4 באוגוסט 2020 - הקורונה עוד פה, למי שעדיין שואל את עצמו מהמאזינים בעתיד (בהנחה שיש כזה) - והיום יש לנו את הכבוד לארח את רם מחברת מגל - ברוך הבא!(רם) תודה רבה שאתם מארחים אותי וערב טוב.(רן) ערב טוב - עוד מעט רם יספר לנו קצת עליו ועל חברת מגל, אנחנו הולכים היום לגעת בתחום שהוא קצת שונה (הרגע היה פרק 395…) - תחום של אבטחת מתקנים, כמובן עם הרבה מאוד טכנולוגיה מסביב לזה.אז רם - ספר לנו קצת עליך ועל הרקע שלך:(רם) אני רם רוטברט, בן 46, נשוי ואב לשלושה, כולל בת כבר בצבא, היום בדובר צה”ל . . .(אורי) וואלה? כמו הבת שלי . . . עוד מעט אנחנו נסגור (זה מוקלט, כן?)(רם) אוהב להגיד שאני גר בקיבוץ תל אביב, שכונה נפלאה בתל אביב עם הרבה מאוד פעילות קהילתיתאני מהנדס אלקטרוניקה, MBA, המסלול הרגיל . . . שירתתי במפא”ת את רוב חיי הבוגרים.לא הרבה מכירים את מפא”ת והייתי שמח רגע לפתוח סוגריים קטנים - קודם כל ראשי התיבות הן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות.באמת זה היה משפחה ובית שני בשבילנו, כמעט 20 שנה של עבודת מו”פ בצמוד לגורמים מבצעיים ומגה-פרוייקטים - כיפת ברזל היא אחד המפורסמים.ועדיין קצת עצוב לי היה כשאתה נכנס לסופר, אז 99% מהאנשים יודעים מה זה 8200 ומפא”ת פחות, אז גם . . .(אורי) הקופאיות, כולם . . .(רם) אז אם במקרה נפלת על הבן של מישהו ששירת במפא”ת אז הוא מכיר ובטח אם זה מישהו מהתעשיות הבטחוניות, אבל היה לי חשוב לפתוח את הסוגריים האלו כי דווקא היו לנו המון פעילויות עם סטארטאפים בקידמת הטכנולוגיה אנחנו הרבה יותר נוחים מהמדען הראשי, אנחנו מבינים את הצרכים המבצעיים, מבינים את הטכנולוגיה, מבינים את קצה הטכנולוגיה - וידענו לקחת ספינים של סטארטאפים, אפילו בדברים אזרחיים לגמרי, ולהפוך אותם לקידמת הטכנולוגיה הצבאית.אני סוגר את הסוגריים בזה שבאמת - הקהל הזה של סטארטאפים, שגם הפודקאסט הזה פונה אליו, יכול למצוא בית חם גם במפא”ת, אז . . .(רן) מבחינת מה? שיתופי פעולה?(רם) שיתופי פעולה, השקעה שמפא”ת . . .(רן) ממש דולרים? צה”ל שם דולרים בסטארטאפים?(רם) שקלים . . .(אורי) היא גם קרן השקעות?(רם) קרן השקעות, שלא לוקחת תמלוגים . . . בדרך כלל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, 40%-60%אנחנו כן יודעים אח”כ סוג-של-לשווק, נקרא לזה - אבל אם פיתחת את זה במפא”ת אז יותר קל אח”כ להכניס את זה לצבא, כי זה פותח עם הראייה “הנכונה”.ובעצם להביא גם גורמים לשת”פ מחו”ל - ממש יש לנו כמה דוגמאות של סטארטאפים שמאוד מאוד התקדמו בעולם אח”כ, אחרי שעשו איתנו את כברת הדרך הראשונההיום זה הרבה מאוד רחפנים, כל מיני טכנולוגיות כמו עיבוד תמונה, AI…יש אינסוף טכנולוגיה במפא”ת, באמת כר דשא נרחבואני סוגר פה את הסוגריים - כי באנו לדבר כאן על מגל.(רן) מעולה - אז סיימת את השירות במפא”ת והתחלת במגל - בוא ספר לנו קצת על מגל:(רם) חברת מגל היא חברה מאוד ותיקה בתחום - הוקמה ב-1969.בעצם, מגל זו חברה שפעם היו שם גרשיים - “מפעל ג’ של התעשייה האווירית”, כמו שמבת פעם היה “מפעל ב’” (השכנים, לפני שעברו לבנות חלליות).נולד ב-1969, בעצם כדי להגן על גבולות המדינה . . .(אורי) פיזית . . .(רם) פיזית - מה שנקרא גדרות, אבל גדרות “אינדיקטיביים” (Indicative), לא חשמליים - גדרות שבעצם ברגע שנגעת בהן אתה מקבל התראה.מגל הוקמה ככה כגוף טכנולוגי, שהביא המון ידע לעולם הזה, היה מוביל עולמ, ברמה עולמית, של גדרות כאלה, בעיקר של Taut Wire, גדרות “כבל מתוח” נקרא לזה, או . . .(רן) אז כנראה שכל מי שעשה בט”ש על הגבולות ,כל מי שהיה עושה סיורים - עשה אותם ליד הגדרות של מגל(רם) בדיוק, ולא רק עשה אותם - עדיין עושה אותם: עד היום, משהו כמו 95% מהגדרות, ובכלל אבטחת הגבולות, הם של מגל.עם צוותים שלנו, יומם ולילה - אנחנו מאוד גאים בעולם הזה.ו-Having said that - אנחנו מאוד מתאמצים רגע לשבור את המשוואה הזאת, כי מגל עושה היום - ועל זה אנחנו נדבר הרבה היום בפודקאסט - עושה הרבה מאודמגל, מאז 1969, המציאה את עצמה הרבה פעמים מחדש, תמיד הייתה בקדמת הטכנולוגיה, תמיד הייתה מאוד קטנה וגמישה ומאוד Minded לצרכי הלקוח.נדבר על זה - על איך המצאנו את עצמנו מחדש בכל פעם.(רן) מעולה, תיכף נדבר על זה - אז מה בעצם אתה עושה במגל? מה תפקידך שם היום?(רם) סמנ”כל פיתוח, VP R&D…
פודקאסט מספר 395 של רברס עם פלטפורמה - התאריך הוא ה-28 באוגוסט . . . לא, 28 ביולי 2020 (לך תדע בשנה הזאת), אורי ורן באולפן הקט בכ-רכור(אורי) מותר להגיד ככה?(רן) אסור, אבל חשבתי קצת לעשות צחוקים בהתחלה, למה לא?(אורי) טוב, אבשלום קור לא רודף אחרינו (מאז הפרק עם שרונה, לך תדע).(רן) יש כזה טור מאוד מצחיק של יורם טהר-לב, אני אחפש ואתן לך רפרנס (גם לנו?)והיום יש לנו את הכבוד הגדול לארח את עידן מ-GE - שלום עידן! ברוך הבא ותודה על שעשית את כל הדרך עד לפה.היום אנחנו הולכים לדבר עם עידן על אבטחה של מערכות קריטיות, דוגמת מערכות מים, מפעלים ודברים כאלה.(אורי)  . . . וחשמל, ובסיסי נ”מ, ו . . .(רן) כן, תיכף נגיע גם לרפרנס של הנ”מ.אבל לפני כן - עידן, ספר קצת על עצמך ועל החברה שבא אתה עובד:(עידן) בשמחה - עידן בן ארי, בן 33, מהרצליה; אבא לילדה מקסימה בת 3 ונשוי למריאני חוקר אבטחת מידע וארכיטקט אבטחת מידע ב-General Electric, בחטיבת הדיגיטל - אני חלק מקבוצה שאחראית על כל מערך הגנת הסייבר של המוצרים שמייצרים בחחברה.למי שלא מכיר - General Electric זו חברה שמייצרת המון דברים, החל מרכבות, תוכנה לכורים גרעיניים, טורבינות גז, טורבינות למטוסים - והרבה מאוד תוכנה, שנמצאת על גבי תשתיות קריטיות, בעולם וגם בארץ.אנחנו אחראים על הגנה על המערכות שמפתחים בתוך GE - אנחנו קבוצה פנימית, אנחנו לא נותנים ייעוץ החוצה.בעצם, כל המוצרים שמפתחים בחברה מגיעים לידיים שלנו - ואנחנו מבצעים עליהם Security assessment ו-Penetration Testing, ועוזרים בכל מיני דברים מסביב ל-Security, במטרה שכל המוצרים שהחברה מייצרת יהיו מוגנים.(רן) אגב GE - שמעתי לא מזמן פודקאסט מעניין שבו דיברו על משברים, זה היה בהקשר של הקורונה, על הקשר שבין משברים ל-Innovation, ולמדתי שבתקופה של המשבר הגדול, GE פרחה למרות שכולם היו בנפילה, בזכות ההשקעות הגדולות שלה ב-Innovation ומחקר (ב-2018 זה נשמע קצת אחרת, פרספקטיבה מעניינת); בסופו של דבר הם הגיעו עם מכונות כביסה לשוק ושואבי אבק, זה היה קצת יותר מאוחר - אז לפחות יש לך היסטוריה עשירה  . . . (עידן) אני שמח שאתה מזכיר שואבי אבק ודברים כאלה, כי תמיד כששואלים אותי מה אני עושה . . . (אורי) “אתה עובד במקררים!”לפני כן, זה בדרך כלל מתחיל עם “אתה מ- General Motors . . .” - אז לא General Motors, זה General Electricוהדבר ששואלים אותי זה על שואבי אבק ומקררים - אני לא יודע למה בארץ יש את התפיסה הזאת, זה רחוק מאוד ממה שבאמת אנחנו עושים, אני חושב שזה קצת יותר בהיסטוריה של General Electric.היום הפתרונות הם לדברים שקשורים יותר לעולם התעשייתי, כמו שציינתי מקודם(רן) אתה יודע, זה גם הגיוני שה-Consumer מכיר את עולם ה-Consumer, למרות שאתה מן הסתם לא נמצא שם . .אז מה עם תשתיות קריטיות? בוא נחזור לזה רגע - מהי ההגדרה של תשתיות קריטיות?(עידן) תשתיות קריטיות הן מערכות שמוגדרות כך שאם תיהיה בהן איזושהי פגיעה, אז זה יוביל לאיזשהו שיבוש בחיי החברה (Society) שלנוזה יכול להיות בכל העולמות של תשתיות חשמל, תשתיות מים, תעבורה . . . כל העולמות האלה.ו-GE באמת מייצרת המון פתרונות תוכנה בכל מיני Levels סביב הדברים האלההעולמות האלה של תשתיות קריטיות - אלו דברים שקצת היו נסתרים, קצת הצליחו להתחמק מכל הנושא של התקפות סייבר, אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים . . .להרחבה - עוד פודקאסט של רן לוי - Malicious Life.(רן) אז אולי סתם ניחוש פרוע - אני לא מגיע  מהעולם הזה - אולי בעבר הן לא היו כל כך מחוברות לרשתות, או שאולי היכולות היו יחסית מוגבלות, ועם הזמן התחילו לחבר את הדברים האלה, והן פתאום נהיו גם יותר פגיעות?(עידן) לגמרי, זה בדיוק מה שקרה.יש איזושהי מגמה בשנים האחרונות, כי הרבה דברים, בהתפתחות של עולם ה-IoT, לחבר את הכל לאינטרנטבעצם בעולם הזה, כשהתחילו לבנות את המוצרים האלה - את כל פתרונות התוכנה וגם את כל פתרונות החומרה - אנחנו מדברים פה על שנות ה-70 ושנות ה-80, לא היה מושג כזה של “אבטחת מידע”, בחלק מהשנים האלה בכלל לא היה אינטרנט ובטח שלא ידעו לפתח קוד בצורה מאובטחת, ולא ציפו שיום אחד הכל יהיה מחובר לאינטרנט (Douglas Adams דווקא כן . . .), וזה מה שקורה בשנים האחרונות.יש לדברים האלה השלכות מבחינת אבטחת מידע - הדברים האלה, בסופו של דבר, לפעמים קצת רחוקים מאיתנו, או לפחות ככה זה מרגיש, אבל אלו דברים שאנחנו משתמשים בהם כל יוםתשתיות קריטיות זה החשמל שמגיע אלינו הביתה, אבל זה גם המעליות, שאולי הן לא קריטיות אב…
פודקאסט מספר 394 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן שוב מארחים את ליאור קיסוס, התאריך (למי שעדיין עוקב בשנה הזאת) הוא ה-21 ביולי 2020. ליאור כבר ביקר כאן מספר פעמים (וכאן על הקנטינה ושוב בפרק 132 (Sasson/פרדס-חנה…) ואז על mean.io בפרק 188 וכן - עברו כבר 10 שנים מאז 2010…); ליאור גם הרצה (וגם גייס) בכנס שלנו - והיום נדבר על Rancher ועל נושאים באיזור, וגם על המסע של ליאור מחברת Open source ל . . . ובכן, תיכף נשמע מה הוא עושה היום, אל תדאגו -  זה לא מאוד רחוק (כאן מלטה) - אבל בהחלט מעברים טכנולוגיים חדים ומעניינים.אז ליאור - קצת עליך ועל החברה שלך:אני ליאור קיסוס, אני ה-CTO של חברה בשם Linnovate, שקיימת כבר מאז 2006 - אנחנו כבר 14 שנים, ומתגלגלים ומשתניםבאמת, כשהתראיינו זה היה בכל מיני Milestones לאורך הדרך ותפיסות לאורך הדרך כך שמעניין להתסכל על זה.יש לי חמישה (5!) בנים שזה 5^2 (2 בחזקת חמש…) אפשרויות לגרום אחד לשני לדמם או ליפול על האף או כל מיני דברים כאלה . . כמעט שלא הגעתי כי עוד בן נפל וכמעט פתח את הראש ודברים כאלה . . .(רן) אמרתי לאישתי שבסוף הדביקו לך את הבן, אבל זה לא קורונה . . . רק דבק פצעים(ליאור) אבל אני חייב להתחיל עם התנצלות - היה, אני חושב, את הרברסים של 2015 בחיפה (הרבה עבר על ה-web interface מאז), על בניית קהילות Open Source וה-Grooming של איך לפתח את זה בעקבות ה-mean.io וכל הנושא הזה שדיברנוואני לא קודדתי את הסרטון . . . אני נושא על עצמי את המשקל הזה, אני פשוט לא קודדתי את הסרטון, וזה גם הסרטון היחיד שלא יצא ברברסים של 2015 (בגלל זה הלינק כזה). אשמתי, בגדתי . . .(רן) אז אחרי שגרמנו לך לאשמה, בושה ורגשות ממש שליליים - בוא מעכשיו נעשה רק טוב  ההתנצלות מתקבלת.(ליאור) סבבה - אז אנחנו ב-Linnovate עברנו איזושהי אבולוציה . . . תקציר הפרקים הקודמים - חברה שהתחילה סביב Drupal, מערכת ניהול התוכןהתחילה בכלל עוד קודם ב-Linux ו-Innovation - זה השםותמיד - Open Source היה הקונספט, ותמיד היה לנו משהו שאני דלוק עליו, שהחברה איכשהו רצה בעקבותיו.רצנו כמה שנים עם Drupal ואז שברנו את תקרת הזכוכית של כל מיני עמותות וארגונים, לעבוד עם כל מיני John-Bryce-ים ו-Commtouch-ים וערוץ הילדים וחבר’ה כאלה.בעקבות ההתקדמות הזו, כשפגשנו את ה-mean.io והיה את הפרק על mean.io, לא יודע מתי (2013…), פתאום נפתח לנו העולם הזה, לפני 8-9 שנים, של Full-Stack JavaScript, של Angular, של Node.js, של MongoDB בסביבות 2011-2012 כזה . . . ואז פתאום התחלנו כחברה להשתנות - אנחנו עושים גם את זה וגם את זה(רן)רק תזכיר לנו - MEAN זה ראשי תיבות של . . . (ליאור) Mongo-Express-Angular-Node - זה היה “הדבר” כש-Angular 1.0 היה “הדבר”, אבל זה היה גם דבר מאוד יפה של Keyword-proximity, וזה היה באמת פרויקט משותף שלנו ושלי ב-Linnovate יחד עם עמוס חביב, שהיה פרילנסר שעבד איתנו באותה תקופה, וביחד חשבנו לגייס על זה כסףהיו כמעט 12,000 Starts ב-GitHub, נדל”ן מאוד מענייןהבעיה של mean.io, בפרספקטיבה - בעולם שהוא decoupled ועם microServices ודברים כאלה, זה היה “מונוליט כפול” - גם “מגיש לך את הדף” (עם ה-Node.js)ואז מעלה את ה-Angularמה שקורה זה בעצם שאתה “הכי איטי” - גם מגיש את הדף, אין Server-side rendering . . . אתה יודע, המון דברים שגרמו לזה להיות אחלה מערכת ללמוד עליה Node.js ו-Mongo ו - Angular, אבל ממש לא בחירה-להיט למערכות Production.(רן) מבחינת חוויות משתמש . . .(ליאור) חוויית משתמש, קצת ריצודים - אבל גם מבחינת “לבנות משהו רציני”, כלומר - הרבה אנשים אמרו “אה - MEAN Stack זה כמו ה-LAMP Stack החדש”נגיד שאתה רוצה לבנות משהו ב-Ionic, איזושהי אפליקציה שתדבר עם API - אז זה לא מתאים, כי זה מפיל לך איזו חתיכת Angular מיותרת שאתה לא רוצה, ואתה רוצה רק לעשות איזשהו Client-side . . .זה היה אחד מהפרויקטים שפתח את הדלת לפרויקטי Open-source מגניבים כאלה - Boilerplate-ים כאלה שאתה מתחיל איתם בעיקר בצד של ה-Full-stack JavaScript - אבל אז באו מתוחכמים יותרהאמת היא שאחד הדברים שלמדתי זה שלנהל פרוייקט Open-source זו משרה מלאה, זה F@$&ing קשה, זה משהו טוטאלי, זה שואב אותך רגשית, אתה נכנס לענייניםזה מאוד קשה, זה כמו סטארטאפ - אתה לא יכול לעשות את זה ביחד עם להיות CTO ובעלים של חברת שירותים.(רן) וכסף עדיין אין שם,  לפחות לא היה . . .(ליאור) לא היה בשלבים האלה, וזה לא . . . אפילו השחקנים שהרבה יותר ממומנים, אם …
393 Bumpers 6827/07/2020 |
פרק מספר 68 של באמפרס (393 למניין רברס עם פלטפורמה) - רן, אלון ודותן נפגשים שוב ב-8  ביולי 2020 בעיצומו של הגל השני, מקליטים מהבית דרך Zoom . . . ואף על כן - באמפרס: רן, אלון ודותן עם סידרה של קצרצרים על מה שקרה ברשת, מה עניין אותנו, בלוג-פוסטים מעניינים שנתקלנו בהם, Repos מעניינים ב-GitHub ועוד.אז נצלול . . .רן - חברת Microsoft הוציאה לקוד פתוח את התוכנה שנקראת GW-BASIC - מי זוכר מה זה?מדובר בשכלול קל על ה-Basic הרגיל, הכי בסיסיה-GW-BASIC הייתה אחת הגרסאות הכי פופלאריות של Basic - יכול מאוד להיות שאם אתם מכירים Basic, אז אתם מכירים את הגרסא הזו.למעשה, Microsoft גם הוציאו בלוג-פוסט וגם Repo ב-GitHub, ששם נמצא כל ה-Source Code של GW-BASIC(דותן) שאפו על זה שהם ממש שמו היסטוריה אמיתית ב-Git - יש כאן “38 years ago”  . . .(רן) כנראה באמת שיחזרו את ההיסטוריה, כי Git לא היה קיים לפני 38 שנים . . .אתם יכולים לגשת לכל קבצי ה-ASM (הלא הם ה-Assembly!) ולקרוא את הפקודות - אשכרה פקודות-מכונה שבאמצעותן נכתב GW-BASICמרתק למי שבקטע - או סתם נוסטלגיה למי שפחות.(דותן) אתם יודעים מה זה אומר? (אלון) שאפשר להתחיל לכתוב ב-BASIC?(דותן) גם - וגם שצריך להתחיל לפתוח להם Pull-Requests . . . למה אין Source folder?! למה אין Make?!(רן) לגמרי - מבחינת איכות כתיבת הקוד . . .(דותן) אין פה Folders בכלל! מחפש איפה להיכנס ואין לאן.(אלון) אני לא יודע האם לפני 38 שנים Windows ידע לעבוד עם Folders - בעצם זה היה עוד בכלל DOS . . .(דותן) כן, יש פה Code of Conduct ו-Contributing . . . תתרום! אה, בעצם - “Please do not send Pull Requests”   . . .(רן) למרות שיש פה ושם עדכונים - ראיתי אחד לפני חודשיים, אז זה לא שזה לגמרי הכל כמו לפני 38 שנים, אבל הרוב כן.(דותן) וכולם כל כך ממושמעים - אין כאן אפילו Pull Request אחד שנפתח, לא Closed, לא כלום . . .(רן) כן, טוב - הם הבעלים של הפלטפורמה, בוא לא נשכח . . .סקר של Stack Overflow שהתפרסם לא מזמן - הסקר השנתי שלהם של שנת 2020הם כל שנה מוציאים סקר וזה תמיד מעניין ונחמד לקרוא את מה שהם כותבים.הפעם הדבר הבולט ביותר בעיני הוא שויזואלית - זה מהמם . . . פשוט מעוצב יפה.יש שם גם הרבה תוכן, אבל הדבר הראשון שבולט לעין (כן . . .) זה שזה מעוצב יפה, עם JavaScript כזה אינטראקטיבי וכל מיני גרפים שזזים.על הסקר ענו 65,000 מפתחים מרחבי העולם - אפשר לראות פרטים דמוגרפיים שלהם וכו’.אני לא זוכר איזשהו אייטם ספציפי לגבי שאלות או תשובות מעניינות שראיתי, אבל יש שם המון אינפורמציה - כל אחד ימצא את מה שמעניין שם.יש המון אינפורמציה על טרנדים דמוגרפיים וטרנדים בתעשייה - אם זה טכנולוגיות ודברים כאלהפשוט כיף לראות את זה, ויזואלית זה מאוד יפה, עם הרבה מאוד אינפו-גרפיקות מכל מיני סוגים.אם אתם זוכרים, באחד הפרקים שעברו דיברתי על זה שאני קורא כמה ספרים ובינתיים לא מצאתי משהו מעניין - אז מצאתי ספר טוב שאני כן רוצה להמליץ עליודותן, זוכר? אמרת שברגע שיהיה משהו להמליץ אז נמליץ? אז הנה - ספר שאני עדיין בעיצומו ולא סיימתי לקרוא אותו ונקרא An Introduction to Machine Learning, שזה תחום שאני עוסק בו בזמן האחרון.הורדתי את הספר אונליין, אני קורא אותו כ eBookמה שאני אוהב בספר הזה זה(1) הוא כתוב בשפה מאוד יפה, זאת אומרת - בניגוד לספרים אחרים שקראתי והייתה בהם אנגלית “קצת שבורה ומעצבנת”, כאן זאת באמת שפה יפה שכיף לקרוא ובנוסף (2) יש בו הרבה מאוד תרגילים - בסוף כל פרק - שמאוד עוזרים להפנים את החומר.יש שלושה סוגי תרגילים - סוג אחד הוא “תרגילי חשיבה”; סוג שני הוא “קח נייר ועפרון ותעשה חישוב” וסוג שלישי של כתיבת תוכניות שמממשות Perceptron או מסווג מסוג כזה או אחר - וזה מאוד עוזר להפנים את החומר.אז הספר נקרא An Introduction to Machine Learning, בהוצאת Springer, המחבר הוא Miroslav Kubat - אמריקאי מאוניברסיטת פלורידה (מיאמי)אם אתם בעניין של לעשות איזושהי הכרות עם Machine Learning אז זו היכרות די מעמיקה, אני חייב להגיד.(דותן) עד כמה הוא פרגמטי? או אם לשאול בצורה אחרת - אתה צריך לדעת אלגברה לינארית לפני כן? להיזכר בכל מיני דברים מהאוניברסיטה, או שהוא מאוד פרגמטי?(רן) הוא לא מאוד פרגמטי . . .  הוא לא מדבר על ספריות כמו Pandas או TensorFlow, לא מדבר בכלל על כליםהוא מדבר ברמה התיאורטית - אבל התרגילים הם כן פרקטיים, זאת אומרת שצריך ממש לכתוב תוכנהאני את התרגילים האלה כותב ב Clojure מתוך היצר המ…
פודקאסט מספר 392 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים בתחילת יולי, עדיין עם קורונה מסביב ותחילת הגל השני (טוב, 1000 נדבקים ביום זה כנראה כבר לא ממש התחלה . . .) - מעניין מה יחשבו על זה עוד כמה שנים ועל מה שדיברנו כאן (על סיפון הטיטאניק?) . . .(אורי) אנחנו בסימן מערכת הבריאות?(רן) והיום - אורח מיוחד עם רקע מיוחד בבריאות: אסף, ממייסדי חברת VIM - ה-CTO ו-VP Product (ואפשר להוסיף עוד titles . . .).(אורי) לא ה-VIM הזה . . .(רן) תודה על הספויילר . . . VIM, כידוע לכולם, זה ה-Editor הכי טוב בעולם, ומי שמפתח את אותו Editor נמצא כאן היום!(אסף) ועכשיו הפודקאסט מתחלק לשניים -  אלו שנשארו ואלו שאוהבים את emacs . . .(רן) אז לכל משתמשי emacs - לא התכוונו להעליב, אבל בחייאת . . .אז קצת על אסף - מה החברה שלכם עושה, מעבר ל -Text Editor מעולה?אז: אסף דויד, Co-Founder וה-CTO של חברת VIM (ב-https://getvim.com/) - החברה קיימת 5 שנים, סדר גודל של כ-70 עובדים, מבוססים בסאן פרנסיסקו (ועוד כמה שלוחות בארה”ב) ובתל אביב; נשוי + 2כל החיים שלי מתעסק בטכנולוגיה, תחילת קריירה רשמית בממר”ם, 6 שנים בחיל האוויר, בעיקר במערכות מבצעיות.מאז הקמתי שלושה סטארטאפים - הראשון זה TixWise - עסקנו במכירת כרטיסים לאירועים בישראלמאוד מעניין, החברה קיימת כבר 11 שנים ומתקדמת די יפה בישראלבוא נראה מה יהיה עם הקורונה, אבל עדיין קיימת, יהיה בסדראח”כ ניסיתי להקים בנק אינטרנטי בישראל! - אם שמעתם על Bink, עם גל בר-דעה (היום המנכ”ל של בנק אינטרנטי . . . המון בהצלחה!)ליוויתי המון חברות, עד שהקמתי את VIM, עם שני שותפים - יעל ואורון.(רן) אחרי שאמרת לעצמך “אני חייב Text Editor טוב יותר!” (אחרונה ודי לפני פנייה לבר-זיק)אז מה באמת עושים ב - VIM?(אסף) ב - VIM החזון שלנו תמיד היה להוריד את העלות של Healthcare בארה”ב.התחלנו בצורה די נאיבית, של להסתכל על מקרו-כלכלה: איפה יש עוד שוק שלא עבר מודרניזציה, וגילינו שבערך 20% מהתל”ג האמריקאי יוצא על Healthcare . . . אז חשבנו בתור כמה ישראלים חצופים “מה אפשר לעשות שם?” - ולאט לאט התגלגלנו והבנו מה אנחנו עושים.התיאוריה הייתה לייצר “Marketplace לשירותים רפואיים” - בדומה למה ש-Amazon ו-airbnb עשו לתעשיות שלהם - לעשות את אותו הדבר ל-Healthcare.הדרך שבא אנחנו עושים את זה היום היא ע”י חיבור של חברות ביטוח בארה”ב לספקים רפואיים - רופאים, מעבדות, מכוני MRI וכו’.אנחנו עוזרים להם לעבוד יותר טוב ביחד - מתחברים, גם ברמת ה-Data וגם ברמת ה-Workflow, למערכות של חברות הביטוח ולמערכות של הרופאים, ובעצם מנגישים להם מידע לקבלת החלטות.סתם כדוגמא ל-Use case מאוד פשוט - Online Scheduling: כל אחד בארץ יכול להיכנס לאפליקציה של “מכבי”, יכול לראות את הרופאים ולקבוע איתם תור אונליין?בארה”ב זה הכל מורכב מגופים שונים לחלוטין, מערכות לא מחוברות ויישויות שלא מחוברותאנחנו עושים את זה מאוד קל - אנחנו יודעים להתחבר למערכות של חברות הביטוח ולמערכות של הרופאים, לחבר את הכל “מאחורי הקלעים” וליצור את אותה חווייה.(רן) אוקיי, נישאר קצת באיזור ה-Product ואחר כך נדבר על הנושאים האחרים - למה זה קשור לחברות הביטוח? כשאני מזמין תור בישראל, האם יש חברת ביטוח שמעורבת בזה? איך זה קשור?(אסף) שאלה מעולה! (אורי) קופת החולים שלך היא חברת ביטוח . . .(רן) סליחה, מישהו היה חייב לשאול את השאלה הזו . . .(אסף) במדינת ישראל קיים מה שנקרא Single-Payer-System - ביטוח לאומי, שמכתיב איך ביטוח רפואי צריך בכלל להיראות - אז “מכבי” (לצורך הדוגמא) היא גם הגוף שמבטח וגם הגוף שמספק את השירותים הרפואיים.בארץ, אנשים בדרך כלל מתלוננים על Access - על כמה קשה לקבל תור או כמה יפה התייחסו אליהם - אף אחד לא מודאג מהעלות.בארה”ב, כל גוף הוא גוף פרטי ונפרד - ברוב המקרים, כמובן שכל דבר מסתעף וניהיה יותר מורכבברוב המקרים, חברת הביטוח היא מי שמבטח ומגייס אנשים - והיא יוצרת איזושהי Network של רופאיםיותר דומה לאופן שבו מוסכים עובדים בארץ, מאשר לאיך שקופות החולים עובדות.(אורי) מה שנקרא - “המחיר: ללא תחרות” . . . שזה קצת עצוב, כי אנשים מוצאים את עצמם ללא ביטוח רפואי(רן) הרבה מהביקורת על מערכת הבריאות האמריקאית מתרכזת ביחסים האלה, שבין נותני השירות, בין הרופאים ובין חברות הביטוח - היחסים הפיננסיים האלה. אז מי הלקוח שלכם - חברת הביטוח? הרופא? הפציינטים עצמם?(אסף) שאלה מעולה - מי שמשלם לנו - מי שמממן - אלו חברות הביטוח. כלקוח שלנו אנחנו רואי…
פרק מספר 391 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 29 (16?): הסדרה בה אורי ורן מארחים בכרכור את נתי שלום (Cloudify), והפעם ב-17 ליוני 2020 אחרי נצח של קורונה (הקרבורטור נפל לרדיאטור . . . ) ולפני (?) שהגל השני מגיע (?!)נתי הוא איש תשתיות וזהו הנושא העיקרי גם להיום, וספציפית - 3rd Genration Automation (אוטומציה - הגל השלישי! שמעתם את זה כאן לראשונה).רגע לפני - כמה מילים על נתי, למקרה שמישהו עדיין לא שמע - נתי שלום, CTO ו - Founder של Cloudify (ולפני כן GigaSpaces), מתעסק הרבה בטכנולוגיות Open-source, היום הרבה בתחום של אוטומציה של תשתיות ענן, Networking, עכשיו זה כבר מתחיל גם להיות בטכנולוגיות של AI וכו’ - זה ממש בקצרה.וכמובן - Job Security בתור אורח כבוד ברברסים :-) האם יש כבר AI שיבנה את ה-AI החדש? ובכן - יש את הפודקאסט המעולה של Lex Fridman - מאוד מומלץ לעקוב, תחום מרתק שנוגע בעצם בכל תחומי החיים, ובטוח שזה יגיע גם לעולמות האלה.(רן) לא מזמן Facebook פרסמו שהם בנו מכונה שמתרגמת משפת תכנות אחת לאחרת, כך שאתה יכול למשל לכתוב ב-C וזה יתורגם לך ל-Python וכו’(נתי) אפרופו Job Security - כששמעתי את אנשי ה-AI מדברים על זה ומהו “החלום הרטוב” שאליו אפשר להגיע, הם דיברו על ייצור של רובוט שיודע לתכנת, ולכתוב את התוכנה לעצמו.(רן) סופסוף נוכל להחליף אותך ב-Script . . .(אורי) אבל Facebook ידועים בכך שהם כותבים ב-PHP וזה מתרגם ל-++C  . . .(רן) אז עכשיו AI עושה את זה . . . כל דבר צריך קצת AI.אז התכנסנו כאן היום כדי לדבר על “אוטומציה” - ואוטומציה זו מילה מאוד טעונה, מסורתית.למעשה, “אוטומציה” הייתה מעיין מילה נרדפת ל-QA אוטומטי - אבל זה לא המקרה כאן.אז מה זה בעצם “אוטומציה דור שלישי”? על מה אנחנו מדברים - מהן המטרות? מה הם שני הדורות הקודמים, והכי חשוב: מהו הדור השלישי? המון שאלות, ננסה אחת-אחת . . .(נתי) אז נתחיל באמת ממה הם בעצם הדורות האלה ולמה אני מכנה את זה “דור שלישי” - אני חושב שמה שנתן את ה-”Boost” לאוטומציה זה כל נושא הענן, מהסיבה הפשוטה שהענן הוא חיה יחסית מורכבת, והיכולת להתנהל בסביבה הזו בלי אוטומציה הפכה לכמעט בלתי אפשרית, בשונה מ-Data Center שבדר”כ היה סטטי וכו’.הדור הראשון היה מאופיין בזה שחילקנו ל-Layers המפורסמים של IaaS ו-PaaS ו-SaaS, כשלכל שכבה היה את ה”איזור אוטומציה” שלה . . .(רן) רק נתרגם - IaaS זה קיצור של Infrastructure as a Service, שירותים כמו EC2 ו-S3 וכו’; PaaS זה Platform as a Service - שירותים כמו Heroku או Google App Engine; ו-SaaS זה Software as a Service, כמו Google Docs וכו’.(נתי) למעשה, יש לך שכבה (IaaS) שמאפשרת לך לנהל את ה-Virtual Machines ואת ה-Network ואת כל החלק הזה; PaaS זה מודל שמגדיר או מניח מראש איך התשתית האפליקטיבית ואיך שהאפליקציה שלך נראית - בעצם “מחביא” לך את ה-Infrastructure ומאפשר לך להתרכז רק בכתיבת הקודהאוטומציה הייתה משהו שהוא גם מאוד Opinionated - מעיין “Black-box שעושה לך קסמים”, כשאתה לא באמת חשוף או יודע איך הוא מנהל את הדבריםואז SaaS זה גם סוג של Black-box - אבל ברמת השירות: את מקבל Service (המפורסם ביותר בזמנו היה CRM) כשאין לך באמת מושג איך זה מנוהל, וזה גם לא מעניין אותך - מי שאחראי עליו, אז אותו זה מעניין אבל  אותך זה לא.הדורות של האוטומציה בעולמות האלה אופיינו באמת לפי השכבות הללו, וכל אחד נתן את המענה שלו - שבעולם ה-IaaS מדובר בעיקר ב-Scripts עם “קצת חוכמה”, אני חושב ששם זה פחות או יותר התחיל להתפתח.זה תהחיל להיות מעניין ברגע שהעולם של ה-PaaS התחיל לאבד קצת רלוונטיות, ואז המרחק בין IaaS ל-PaaS הפך להיות משהו קצת מטושטש ולא כל כך מוגדר, כי ה-Workloads והאפליקציות הפכו להיות חיה מאוד מורכבת, יותר ממה שיכול להיכנס לאיזשהו Template שמישהו חשב עליו קודם.זה יצר את הגל של האוטומציה של הדור השני . . .(רן) זה מדגדג לי קצת ללכת לשיחה צדדית, אבל לא נתפתה (חזקים!) - אמרת ש-PaaS איבד את המרכזיות שלו ורציתי לשאול למה . . . אבל ננסה להתמקד באיפה שאנחנו.(נתי) יש הרבה סיבות לדעתי, כן.(רן) אז נתמקד חזרה בסיפור שלנו - אנחנו מדברים על אוטומציה לא בהקשר של QA אלא בהקשר של עולמות ה-DevOps או Operations של Data Centers וכו’ - ודיברנו על הדור הראשון.(נתי) הדור השני זה בעצם הכניסה של Cloud Native ומה שהיום נקרא Infrastructure as a Code - השכבות של ה-IaaS וה- PaaS מתאחדות, ואנשים בונים את ה - Platform as a Serv…
390 Bumpers 6708/06/2020 |
פרק מספר 67 של באמפרס (390 למניין רברס עם פלטפורמה) - רן, אלון ודותן נפגשים שוב ב-27 במאי 2020 אחרי מלא זמן ללא באמפרס - תקציר העונה הקודמת (Previously on Bumpers) - ארני חזר למולדת? תודה (שוב) לזהר זקס, הבאמפרס הקודם היה לרגל 1 באפריל למי שלא שם לב (המציאות הייתה אפילו יותר מוזרה מהרגיל מאז אז יש מצב שפיספסתם), וקצת אחרי הקלטת הפרק הקורונה תפסה גם בישראל, אז לקח זמן עד שהילדים חזרו לבתי הספר (בינתיים?) ואפשר לקבל כמה שעות שקטות ולהקליט.אז - באמפרס: רן, אלון ודותן עם סקירה של קצרצרים על טכנולוגיות ודברים מעניינים מהזמן האחרון (ולרגל הפער - אולי גם קצת יותר ותיקים יותר הפעם) - ספרים, פרוייקטים, Repos ב-GitHub וכו’ (פרס למתמידים עד הסוף - יש גם מצחיקים!)רן - נתחיל עם דו”ח ש GitLab פרסמו בשם The Future of Work is Remoteאולי היה פחות מעניין בשנה שעברה, אבל מאוד מעניין עכשיו בגלל התקופה, כי כולנו והתעשייה מסביב עובדים מהביתמה האינטרס מאחוריי היוזמה? GitLab היא חברה מבוזרת לחלוטין, למיטב ידעתי (רן) אין להם משרדים בכלל (או משהו ממש משני), ומבחינתם הם רוצים לבנות את עצמם כ”החברה המבוזרת”נכון שהם לא הראשונים, אבל הם ממתגים את עצמם כ”חברת ה-Remote” ורוצים להיתפס כ-Thought Leaders בתחום - אז יצרו את הסקר הזה, כשבגדול - התגליות אינן סופר מפתיעות אבל שווה לקרוא:המוטיבציה לעבודה מהבית - אם אולי בעבר המוטיבציה העיקרית לעבודה מרחוק הייתה היכולת להיות Digital Nomad - ללא בית, יכולת לעבוד מכל העולם, גם אם זה אומר לטוס לתאילנד, לשכב על החוף ולהמשיך לעבוד - היום המצב הוא לא כזה (לא בטוח שזה היה המצב גם בעבר, אל זו הייתה התדמית).באופן מפורש - רוב האנשים שעובדים מהבית עושים זאת בשביל הנוחות שלהם - יותר זמן עם המשפחה, פחות זמן על הכבישים, יותר זמן לספורט וכו’.לא מפתיע בטירוף - אנחנו שלושתינו (רן, דותן, אלון) בסיטואציה הזו (אולי פחות שוכבים על החוף בתאילנד, וגם אם היינו עושים את זה לא היינו אומרים . . .), אבל זה נחמד לראות את זה במספרים.הדבר השני שתפס את תשומת ליבי (רן) הוא מה שהם מכנים “Remote work levels the playing field”, ובעברית - שיוויון הזדמנויות.בהתחלה חשבתי שזה בסגנון “מי שגר בקריית שמונה ורוצה לעבוד בחברה שממוקמת בתל אביב, אז עכשיו הוא יכול וקודם לא ממש”, אבל הם מדברים על משהו אחר (אולי גם זה, אבל לא רק) - הם בעיקר מדברים על אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים - נכות פיסית, מוגבלות נפשית כלשהי, מחלה וכו’ - שעכשיו מרגישים שהרבה יותר קל להם להשתלב בחברה שהיא מבוזרת.לא נדרש ה-Commute, בבית הרבה יותר לתפקד, אולי יותר קשה במצבים חברתיים מסויימים שכאשר עובדים מרחוק יותר קל בהם - הם ממש ציינו מספר של 12% שמבחינתם זהו היתרון.דו”ח מעניין, יש עוד מלא סעיפים.ספרייה בשם Diagrams (או Diagram as Code) - ספריית Python 3 (רק 3) שמאפשרת לכם לכתוב קוד ב - Python, להריץ אותו - וזה מג’נרט (Generates) דיארגמה - ודיאגרמות די יפות.אפשר לבחור את ה-Theme (למשל AWS, או ארכיטקטורה) ואז יש כל מיני ספריות שיודעות לייצג את האלמנטים האלה בצורה יפה, ואתם למעשה כותבים קוד Python-י, שדי קל להבין אותו (ה-API עצמו הוא מאוד ב-High-level - אתם יוצרים Lists ו-Instances של Classes, אבל בסוף  זה הכל מאוד קריא) . . . מריצים - ונוצרת דיאגרמה.נחמד  וניתן להרחבה: אתם יכולים לכתוב ספריות משלכם עם אלמנטים משלכם, אם למשל חסר לכם אלמנט לדוגמא של GPU או Hard disc שלא קיים, אתם יכולים פשוט לצייר אותו בעצמכם (בהנחה שיש לכם את הכשרון) ולהוסיף את זה כמחלקה בתוך הכלי.בזמן האחרון יוצא לי הרבה מאוד להתעסק בנושאי Data Science ו-Machine Learning בשביל פרויקט שאני עובד עליו, והאייטמים הבאים הם מהאיזור הזה - סדרה של סרטונים די-קצרצרים ומאוד נחמדים, שמסבירים כל מיני אלמנטים ב - Data Science בצורה אינטואיטיבית ונחמדהדברים כמו K Nearest Neighbors או Confusion Matrix ו-K means clustering, וכו’זו סדרת סרטונים באורך של לא יותר מחש דקות כל אחד, כשכל וידאו מסביר את אחד ממושגי הייסוד בצורה ויזאולית, וזה נחמד אם אתם רוצים להיזכר או להכיר מושגים חדשים ברמה יחסית שטחית אבל מספיק טובה בשביל שיחה.זה לא שאתם עכשיו הולכים לממש K Nearest Neighbors לפי הוידאו, אבל זה מספיק טוב בשביל להכיר, והייתי ממליץ.החסרון היחיד - לדובר יש מבטא סיני כבד, ואעפ”י שזה באנגלית קצת קשה להבין; מצד שני יש כתוביות  אז אפשר גם לקרוא, ואחרי שמ…
פודקאסט מספר 389 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים באמצע מאי, עם סימנים חלקיים של חזרה לשיגרת קורונה (דמיינו סאונד של שיעול קל) ואחרי המון זמן חזרה באולפן בכרכור את רועי אושרוב, פרק שנקבע לפני המון זמן בעולם אחר של לפני הקורונה (עוד דחיית קורונה בקטנה) - והנושא קרוב לליבנו: דיברנו בעבר הרבה על Continuous Deployment וזה יהיה הנושא העיקרי להיום (וסביר שעוד כמה נושאים נוספים באיזור).קודם כל - רועי: חלק מהמאזינים כבר מכירים, עוקבים ב-Twitter, Twitch ו/או השתתפו ב-Meetup (יש את CD/XP Israel ואת R&D Leaders), ובכל זאת קצת רקע - אז רועי אושרוב - מתכנת, אב לשלושה בנים נמרצים (עוד מעט חוזרים ללימודים…)מתכנת מזה למעלה מ-20 שנה - התחלה (מקצועית) עם Visual Basic ומאז עוד כמה שפות (וכן - לפני 20 שנה זה כבר לא היה Cobol, פה זה המתקדמים . . .) - היו #C ו-Java ו-++C ו-Python ו-Ruby . . . בימים אלה נכנס חזק ל JavaScript.בארץ עזרתי להקים את קבוצת Agile-Israel- ה-User Group הראשון שהוקמה כבר לפני יותר מ-10 שנים (כשארכיטקטים ב-Microsoft צחקו על “המשוגע עם ה-Agile וה-TDD")כתבתי בזמנו ספר שנקרא The Art of Unit Testing, שבימים אלו אני מוציא את המהדורה השלישית שלו - אם הקודמים היו ב-#C אז החדש הוא כבר ב-JavaScriptגם כי כולם עובדים היום ב-JavaScript וזה קהל יעד מעניין - וגם כי רציתי קצת יותר ללמוד את עולם ה - Functional Programming וזה משהו ש-JavaScript (גם) מאפשרוזה גם מאוד מאתגר לנסות להעביר את העולם הזה לעולם החדש.המהדורה הראשונה וגם השנייה היו מבוססות #C - והשלישית היא בעצם Re-write כמעט שלם - אני כרגע בפרק הרביעי, ואנשים פשוט “קורעים” אותי עם ה-Reviews ואני לומד המון תוך כדי, זה ממש כיף.חשבתי שאני יודע JavaScript לפני כן, ועכשיו אני יודע כמה אני לא יודע - אומרים שאם אתה רוצה ללמוד משהו, תלמד אותו? אז בספרים הראשונים למדתי #C ובספר הזה אני לומד JavaScriptזה עולם יותר מסובך ויותר מאתגר - Multi-Paradigm: אם #C הוא Object-Oriented אז כאן גם Object וגם Model . . . מאוד מעניין.באיזשהו שלב נסעתי לחו”ל, Relocation לנורבגיה למשך 2-3 שניםהיה מאוד מעניין ומאתגר - עבדתי שם בתור יועץ.לאחר מכן נסענו ועבדתי בניו-ג’רזי, ומשם עברנו לקליפורניה - ולפני בערך שנתיים וחצי חזרנו לארץ (הילדים גדלו, והיינו צריכים לקבל החלטה של Fork או Merge בחזרה ל-Master . . .)עשיתם Unit Test  לפני כן? ה- Integration test היה לצאת ולראות האם אנחנו יכולים לחזור . . .אז חזרנו ומעכשיו עד סוף החיים יש את ה What-if? - חלק מהחוויות של ה-Relocation.המעבר לנורבגיה לא היה מטעם העבודה?לא . . . בזמנו היה לי בלוג וכתבתי את הספר והרצאתי בכנסים - וגם לימדתי בנורבגיה בערך פעם בחודש; זה הכניס הרבה מאוד כסף והיה מאוד כיף - ובאיזשהו שלב חשבתי על מה יקרה אם במקום שבוע בחודש אלמד ארבעה שבועות בחודש? . . .גם כסף וגם מקום נחמד . . .”אתה משוגע” . . . פרסמתי בבלוג שלי שאני מחפש עבודה בנורבגיה, יצרו איתי קשר מכמה חברות, מצאנו את החברה הנכונה לעבוד בה - ואז הגענו לנורבגיה והבנו שזו הייתה טעות כלכלית מטורפת . . .נורבגיה זה המקום השני הכי יקר בעולם - ואז הגיע החורף . . . היינו צריכים ללמוד איך לנהל שלושה ילדים בשלג, שבדר”כ יותר גבוה מהילדים: לקחת לבית ספר, להלביש, והכל בלי עזרת הורים ומשפחה מסביב - כיף גדול, ממליץ בחום (או בקור).זה היה אתגר שאני שמח שעשינו - למדנו המון על עצמנו בתור משפחה וגם על תרבות אחרת - אמנם גם שם עבדתי בהיי-טק, אבל כאן בארץ, כשאנחנו עובדים בתור מתכנתים אנחנו בתוך תרבות ישראלית, וכשאנחנו יוצאים מהארץ אנחנו בהרבה מקרים צריכים ללמוד חוקי התנהגות אחרים לגמרי - ולקח לי המון זמן ללמוד את החוקים האלה.התרבות הסקנדינבית ולאחר מכן התרבות האמריקאית, הפולטיקה של איך לשכנע אנשים, איך להגיד לא בלי להגיד לא, המון דברים מעניינים . . . אתגר מעניין ולמדתי המון, אפילו בלי קשר לטכנולוגיה.(אורי) לא רק להגיד לא בלי להגיד לא - זה איך לשמוע “לא” בלי שאומרים לך “לא” . . .(רועי) דווקא יש לי סיפור מצחיק על זה - כשגרתי בארה”ב, היה לי מנהל אמריקאי “עם הכפתור סגור עד החלק האחרון בחולצה”יום אחד הייתה לנו שיחה, ואחרי רבע שעה של שיחה, כשהרגשתי ממש טוב עם עצמי, הבנתי שהוא בעצם מנסה לתת לי פידבק שלילי, שעשיתי משהו לא בסדר.אחרי 20 דקות של שיחה, פתאום הייתי צריך לשאול אותו - רגע, אתה מנסה להגיד לי שעשיתי משהו לא בסדר?התשובה “ב…
פודקאסט מספר 388 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-24 למרץ 2020 (שבוע שני לחופשת הקרונה), רן “מארח” את שלומי נוח (כל אחד מהבית שלו, שומרים נגיעה).שלומי מגיע די הרבה ו(בין השאר) גם עובר על ארגון כנסי רברסים בשנתיים האחרונות (בוידאו מראים עכשיו את החולצה של הכנס, דמיינו).שלומי עבד עד לא מזמן ב-GitHub, שהיא חברה מבוזרת, ויצא לו הרבה פעמים גם לפני כן לעבוד מרחוק עם/בחברות מבוזרות - וזה הנושא של היום (בעולם בכלל).וכרגיל לפני הכל - קצת על שלומי:אני מפתח שנשאב לעולם ה-Databases (התחלת ספר מד”ב קלאסית), ועוסק בפיתוח בעולם הזה: Tools, Infrastructure, כותב הרבה Open Source.חלק גדול ממה שכתבתי נכתב מהבית - עבדתי בארבע השנים האחרונות ב-GitHub, שהיא חברת Remote-first, ששמה דגש מאוד חזק על עבודה מהבית, וגם לפני כן פה ושם חלקית או מלא מהבית בכל מיני סיטואציות ואופנים.היום אני בחופש, מבלה עם כל עם ישראל (והעולם) את ימי הקורונה בבית.יש בעולם אמנם חברות שבחרו לעבוד בצורה מבוזרת והן יודעות את התורה (אולי) - ועליהן אנחנו רוצים פחות לדבר היום.הרבה מאוד חברות, בעיקר בתחום שלנו אבל גם בתחומים אחרים נאלצות להתחיל לעבוד מרחוק - מה שדי נכפה עליהן. חלק רואים את זה כברכה, חלק כקללה - ועבור האחרונים אנחנו מנסים לעשות לימונדה מהלימון הזה, ושלומי בא לחלוק מהניסיון והידע שלו: טיפים, דרכי עבודה - איך אפשר לעבוד בצורה יעילה כשכל החברה מבוזרת.אתה צודק לגמרי (תמיד תשובה נכונה) - הרבה חברות פשוט אולצו לעבור לעבוד מהבית, בלי ניסיון קודם - לא של האנשים ולא של הארגון עצמו.החלק המעניין הוא שלנו, כמפתחים ועובדי היי-טק, יש את כל הכלים הנכונים לעבוד ב-Remote - אנחנו כבר עובדים עם Zoom או BlueJeans ועובדים עם Slack (או מה שלא תיהיה אפליקציית הצ’אט) ועוד כלים שנותנים את האופציה הזו - אבל זו תיהיה טעות לקחת את התרבות הארגונית הקיימת היום ורק לזרוק עליה את הכלים.שני דברים שארצה לדבר עליהם זה - כאוס תקשורותי (או: עומס יתר)יצירת Silos, שזה דבר שכולם (?) מודעים אליו - איך אנחנו מצליחים לתקשר ב-Remote ועדיין להיות מסוגלים לשתף את כל המידע.דוגמא אחת שאני ראיתי של “לקחת את דרכי התקשורת הרגילים במשרד ורק “להפוך אותם ל-Remote”, משהו בסגנון “חבר’ה - כל הפגישות אותו הדבר, רק עוברות ל-Zoom”: לא משתנה הלו”ז, לא משתנה מספר הנוכחים, סדר ההכנה או מה קורה לאחר מכן. הכל אותו הדבר, רק במקום להכנס לחדר ישיבות כולם נכנסים ל-Zoom. זו דוגמא אחת, ואני מניח שיש יותר קיצוניות - כמו הקישור הזה למייל שנשלח ע”י ה-Wall Street Journal . . מצאתי את זה בטוויטר של David Heinemeier Hansson, ה-CTO של Basecamp, שנמצא בעיצומה של מלחמת חורמה נגד חברות שיכולות לשלוח אנשים לעבוד מהבית ולא עושות את זה.למי שאין כוח לכל הפודקאסט של היום, אפשר לקחת את הציטוט הזה שנשלח לעובדי ה-WSJ - ולעשות ההיפך. כבר התחלתם טוב.בגדול, הבקשה היא להיות זמינים לחלוטין ל-Slack ול-Google Hangouts, עם מקסימום של מספר דקות מצומצם לתגובה (יש פינג - חייבים לענות תוך כמה דקות); יש להודיע למנהל בכל פעם שמתחילים ראיון או לוקחים הפסקה או נמצאים בפגישה או מה שזה לא יהיה; לשמור על הטלפון הנייד זמין בכל רגע נתון; ועוד פנינים.אני חושב אחרת, ומה שחשבתי הוא לנסות ולפרק את הראיון לכלים שיש לנו, ולדבר על כמה כלים שנכונים או לא נכונים ארגונית ואיך לדעתי כדאי להשתמש בהם.איזשהו Preview קצר לדברים עליהם נדבר - תקשורת כתובהתקשורת וידאוניהול של משימות שוטפות - Issues וכאלה, ואולי נגיע גם לדבר על טלפון (למי שעוד זוכר שיש גם פונקציה כזו במכשיר הנייד שלכם), או איך לא להשתמש בו.החלק הראשון - תקשורת כתובה, ובמיוחד Chat - גם אנחנו במשרד, כמו בהרבה חברות, תמיד משתמשים ב-Slack וזה לא חדש לנו. אבל - יכול להיות שכאשר כל החברה עוברת לעבוד באופן מבוזר, יש לשנות את האופן שבו משתמשים ב-Slack . . . נתחיל מזה.ל-Slack יש אכן את הפוטנציאל הכי גדול לבנייה - או להרס; כמות ה-Notifications שאנחנו יכולים לקבל היא הגדולה ביותר מבין כולן.רק בתור התחלה שווה להסביר למה Chat כל כך שונה במצב שבו אנחנו עובדים ב-Remote: אם כולנו יושבים במשרד ואתה (רן) רוצה לבוא אלי פיסית ולשאול שאלה, אתה יכול להגיע אלי, לראות שאני לא נמצא ולהבין שאני אולי בישיבה או משהו, אז אתה חוזר ואולי תבוא שוב אח”כ.אם אתה רואה שאני בדיוק בשיחה עם חברת צוות אחרת, אתה מבין שאני עסוק - אם זה ממש דחוף אז תידחף ואם לא שוב תחזור למק…

פודאסטים מובילים

מה שכרוך מה שכרוך 771 פרקים
הפודיוםהפודיום526 פרקים
המעבדה המעבדה 475 פרקים
קטעיםקטעים400 פרקים
ציון 3ציון 3328 פרקים
דברי הימיםדברי הימים232 פרקים
בלי סוללהבלי סוללה218 פרקים
גיקונומיגיקונומי202 פרקים
פרסומת