[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 459 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס 81, הוקלט ב-16 במאי 2023.באמפרס הוא פודקאסט חודשי  - או לכאורה-חודשי, קצת זייפנו בזמן האחרון [כולל 1 באפריל! שנתיים רצוף!] - שבו רן, אלון ודותן מקליטים קצרצרים על נושאים מעניינים מהחודש האחרון - במקרה הזה כנראה חצי-השנה האחרונה . . . - שתפסו את עינינו: ספריות חדשות, בלוג-פוסט מעניינים, טכנולוגיות חדשות שצצו וכו’.כיוון שבאמת לא יצא לנו להקליט במשך כמה חודשים, יכול להיות שתראו פה דברים שהם אולי לא הכי חדשים - לפחות לא כולם - אבל עדיין הם מעניינים לטעמנו.אז זהו, יאללה - בואו נרוץ על זה.0:58 רן ומלחמתו ב-AI - עצומות (רן) אז דבר ראשון, הייתי רוצה להרים איזה שהוא Shoutout לחברי ערן קרקובסקי ולחבריו שפתחו בפודקאסט חדש - אז פודקאסט חדש בשכונה - ולפודקאסט קוראים מחלידים ביחד. . . .  וכמו שניחשת, זהו פודקאסט על Rust - בעצם, ערן וחבריו לומדים Rust ומדברים על זה תוך כדי.תוך כדי זה שהם לומדים ומחליפים חוויות - ועושים את זה באונליין אז יש את הלינק לפודקאסט עצמו - ואולי ביום מן הימים גם יביאו מומחים מהפודקאסט הזה, בלי לנקוב בשמות, ויזמינו אותם גם להתארח אצלם . . . .אז תודה ערן וישר כוח ותמשיכו ככה.הנושא הבא והממש ממש גדול שרציתי לדבר עליו - אי אפשר להתחמק מ . . . נקרא לזה “מהפכת ה-AI” או “באזז ה-AI”  או איך שלא תקראו לסיפור הזה, אבל יש כל כך הרבה תחומים שבהם AI, או ספציפית Generative AI, נכנסים לחיים שלנו.אם זה GPT למיניו השונים, אם זה Midjourney - וגם יהיו אייטמים בהמשך על הנושאים האלהאבל כמעט ולא קיים תחום היום וכמעט לא קיימת שיחת סלון או שיחת קולר שבה לא מדברים על הנושא הזה של “ה-AI”.אחד הנושאים לדעתי המעניינים והחשובים בתחום הזה זה התחום של Safety, של AI Safety, או בקיצור “מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהרובוטים ישאירו אותנו בחיים גם בעתיד?”יש שקוראים לזה “סינגולריות”, יש קוראים לזה “Safety Regulation” וכו’ - הנושא הזה הוא מורכב . . .(אלון) ארנולד שוורצנגר . . . (רן) . . . אולי זה כבר קרה ואנחנו רק עוד לא יודעים את זה  . . . לחובבי הז’אנר.הנושא הזה מורכב ואנחנו לא נוכל ממש להיכנס לעומק שלו, אבל כן הייתי רוצה להביא פה כמה כמה נגיעות מעניינות.אז אחד הדברים הבולטים שבעצם קרו בתחום הזה זה למעשה איזשהו Open Letter, איזשהו מכתב פתוח, שמי שיזם אותו - בעצם יזמו אותו שניים: אחד זה מי שנמצא מאחורי המכון שנקרא Future of Life, זה חוקר ב-MIT, פיזיקאי, חוקר רובוטיקה [Max Tegmark]ושני ששכחתי את שמו, מ-Berkeley [מניח שהכוונה ל - Stuart Russell]שני אנשי האקדמיה מאוד מאוד מוכרים בתחום, שבעצם באים ואומרים “חברים, אנחנו עוד לא בסינגולריות, אוקיי? והמודל - GPT-4 או לא חשוב איזה מודל Generative-י שהוא כרגע Top of the Line שקיים היום - הוא לא יחליף אותנו. את זה אנחנו יודעים, אוקיי -  אף אחד לא משלה את עצמו שזה יקרה עכשיו”.אבל - אנחנו כן רואים איזשהו צעד, איזשהו וקטור, לכך שבאיזשהו שלב אנחנו עלולים לאבד שליטהאו לפחות אנחנו, כאנושות, יכולים לאבד את המלחמה הזאת -  אולי לבן-אנוש אחר שיש לו AI, זאת אומרת  לא בהכרח ל-AI אבל ייתכן  שלבן- אנוש אחר שכן לוקח ומפעיל לטובתו כוחות AI - ואנחנו נצטער על זה . . . ואם לא נעשה עכשיו רגולציה ולא נטפל עכשיו ב- AI Safety, יכול להיות שאחר כך יהיה מאוחר מדיולמעשה, המכתב הזה קורא לעצירה של משהו כמו חצי-שנה בפיתוח של מודלים חדשיםזאת אומרת, הוא לא אומר לבוא ולעצור ולא להשתמש במודלים שכבר פותחו, דוגמת GPT-4.הוא כן קורא לעצירה של חצי-שנה לטובת מחקר והשקעה משמעותית של Safety בתחום הזה של AIעכשיו, כמו שאמרתי מי שיזם את המכתב הזה ובכלל את כל התנועה הזאת אלו אנשים שהם לא קוטלי-קניםזה אנשים שנמצאים בתחום זמן רבגם שמעתי פודקסט מאוד ארוך של שיחה עם אחד מהם - מקס טגמרק [Max Tegmark], אם אני לא טועה וחתומים על המכתב הזה לא מעט אנשים - ביניהם מי שנחשב ל”הסנדק של AI”, שלמעשה עבד בגוגל עד לא מזמן - ג'ף הינטון [Geoffrey E. Hinton] - הוא זה שאחראי להרבה מאוד מהפיתוחים של AI, של רשתות נוירונים . . .  זאת אומרת, במעבדה שלו למעשה פיתחו את המודל הראשון של AlexNet, שאחראי למהפכת ה-Computer Vision.הוא לא עשה את זה לבד, כמובן - יש יחד איתו את Yoshua Bengio ויש את  . . . שכחתי . . . . מי שמנהל את המחקר בפייסבוק . . .  אבל כמובן לא עשה את כל הסיפור הזה לבד, אבל הוא ללא ספק אחד מהאנשים הבולטים בתחום - והוא בעצ…

[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 458 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-8 במאי 2023.אורי ורן מארחים בכרכור את גבי לשיחה על פרויקט עם אימפקט חברתי מדהים וסופר-סופר מעניין.00:52 רקע על גבי וטיפים לאיסוף אורז מהרצפה(רן) אבל קצת לפני זה - גבי, עליך: מי אתה, מה עשית ומה הביא הביאך הלום?(גבי) אוקיי, מגניב. קודם כל, אני שמח להיות פה ולהתארח אצלכםאני גבריאל, בן 48, יזם הייטק בעברי והיום אני מנסה לשלב את זה יחד עם חינוך ומשמעות; אבא לארבעה ילדים, בעבר הקמתי והייתי שותף-מייסד בחברת Conduit - חברה שהייתה מוכרת פה בארץ ופוסט-ההצלחה עם Conduit, בעצם יצאתי “לחיים האזרחיים”, אני אומרלאסוף אורז מהרצפה הרבה, עם הילדים . . . .ושם התחילו להתגלגל רעיונות של איך אני מחבר את הניסיון שצברתי עם החברה ובמסע היזמי - עם לב ומשמעות ורצון לעשות השפעה חברתית.(רן) אז קודם כל, הניסיון מלמד שצריך לחכות שהאורז יתייבש - ורק אז לאסוף אותו. זה אחד . . . (גבי) יש לי עוד כמה טיפים שמה . . .  זה כולל להשאיר אותו שם קצת, זה לא נורא . . . .(רן) אם יש חיות-בית אז זה כמובן משתנה . . . (גבי) . . . . זה עובד עם החתולה . . . .02:06 רקע ודוגמאות ל-MAX אימפקט(רן) כן . . . . אז בעצם יוזמה אחת לפחות שאני מכיר שאתה פעיל בה נקראת MAX - אז בוא, ספר לנו על MAX, מה זה?(גבי)  אז MAX זה Max אימפקט ישראל,  וזה בעצם איזשהו מודל-פעולה שפיתחנו, של שיתוף פעולה בין הרבה גורמים.להנביט פרויקטי-אימפקט (Impact), שזה בעצם פרויקטים שיש להם השפעה חברתית והתכנות לקיימות כלכלית.מתוך רצון לתת מענה בקנה מידה רחב לאוכלוסיות שצריכות את זה.ולהפוך את הפרויקטים הקטנים האלה לפרויקטים אמיתיים, שנותנים מענה לאותם קהלים שצריכים.(אורי) אז נגמר ה-Elevator pitch,  עכשיו תן לנו דוגמה: מה זה פרויקט אימפקט?(גבי) אוקיי, אחלה.אז קודם, כל כמו שאמרתי “האימפקט” הזה באמת זו “מילה שמורה” - וכל פעם משתמשים בה קצת אחרת.תעשיית האימפקט מדברת בעצם על ליצור תעשייה, שעושה Double bottom Line.זה גם השפעה חברתית וגם היתכנות כלכלית - מתוך אמונה שבעצם עשייה חברתית בלי היתכנות כלכלית, בסופו של דבר דינה לא לשרוד.אז עכשיו דוגמאות . . . אז דוגמה אחת, יש כל מיני, מגוון של פרויקטים - אנחנו פועלים כבר שנה שישית . . . דוגמה אחת, זה פרויקט לא גדול, אבל כזה שיכול לצמוח למשהו יותר משמעותי - זה “מחברת קשר” של עמותת אלווין.זו עמותה שעשתה איתנו פרויקט לפני שנה או שנתיים, כשהתחלנו איתו.בעצם זו “מחברת קשר” שמחברת בין הורים לילדים עם מוגבלויות לבין הצוותים בגניםובמקום לעשות עבודה ידנית, מצליחים דרך טכנולוגיה לשמור על קשר בצורה יותר טובה.ובסופו של דבר זה מתגלגל ובא לידי ביטוי בטיפול בילדים.(רן) זה במובן של, נגיד, האם היו קשיים במהלך היום, או מה הייתה הפעילות, או . . . ?(גבי) קשיים, מה הם אכלו, מי הגיע, הסוגיות . . . אפשר להסתכל על זה, אם אני מדי פעם אנסה בעדינות, “לפרוץ לעולם הטכנולוגי”, אז הרבה פעמים . . . .כל נושא ה-CRM, נגיד - אז CRM סביב פעילות של מטופלים או ילדים או זה - זה משהו שלא קיים שם בחוץאז זה מדהים לראות קונספטים שקיימים בעולם העסקי - ואפשר לתרגם אותם.(רן) אני מודה שאני יותר חשבתי על Commit Log ב-Git, אבל גם CRM זה דימוי . . . (גבי) כן, בסדר - אני לא מספיק שם בשביל לתת את הדימוי . . . (אורי) לא, אבל זה . . . זה מאוד מעניין.04:51 בר-קיימא ותחיית הלשון העברית(רן) אוקיי, אז האימפקט החברתי ברור. איך עושים מזה משהו שהוא sustainable-י?(גבי) אז תראה, זו שאלה טובה, ולא כל הפרויקטים שאנחנו קולטים - באמת נראה לעין איך הם מצליחים לייצר קיימות.יש פרויקטים שזה יותר נראה לעין, יש פרויקטים שזה פחות.אם ניקח פרויקט אחר שאנחנו עושים עם אקי”ם, שנקרא Jobly . . .(אורי) אתה מדבר . .  אתה אומר “קיימות” - אבל זה יותר . . .  הרבה תופסים קיימות בעניין של סביבה - וגם זה אימפקט, אבל כשאתה מדבר על המילה הזאת, זה כאילו, אנחנו אומרים Sustainability . . . (רן) “קיימות כלכלית” . . . (אורי) . . . שזה “בר-קיימא” . . .(גבי) בר-קיימא, נכון.יש באמת  . . . בכלל, גיליתי, כשנכנסתי לעולם הזה של מלכ”רים, אז זה גם היה מאוד מעניין. זאת אומרת. . . (אורי) קודם כל, עברת לעברית, נכון?(גבי) כן, זה אחד הדברים ש. . . כן.(אורי) אני שם לב שכשאתה מדבר, אתה מעברת המון דברים - רן מדבר איתך על “Sustainability” ואתה אומר “קיימות” . . . (גבי) כן, נכון. אני משתדלדרך אגב, פעם קיבלתי על זה הערה . . . אני מעדיף…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 457 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-2 במאי 2023.אורי ורן מארחים בכרכור את גדעון מחברת Redis לשיחה על Technical Debt - אחד הנושאים שקרובים לליבנו ומדי פעם אנחנו חוזרים אליו, אבל ב-Context של Redis.Technical debt, image by Midjourney00:58 גדעון ו-Redis(רן) אז לפני שנצלול לשם - כמה מילים עליך, גדעון?(גדעון) בן 48, גר בתל אביב, יש לי שני ילדיםאני בתחום הזה עשרים-וכמה שנים, לא נדייק את זה . . . .במקור, קיבלתי את המקצוע בממר”ם, אחר כך . . . (אורי) בתחום החובות הטכניים? . . .  אתה גובה?(גדעון) אני גובה . . . גם מייצר חובות וגם סוגר אותם. . . . ובמגוון חברות סטארטאפ במשך עשרים שנה בערךואחר כך הגעתי ל-Redis, רציתי משהו טיפה יותר “מיושב”.(רן) כמה זמן אתה ב-Redis, בעצם?(גדעון)  אני ארבע-וקצת שנים ב-Redis.(רן) אוקיי . . . כמה מילים על Redis?(גדעון) אז אני חושב - אני מאמין - שרוב המאזינים שמעו על Redisאז אנחנו בחברה בעצם מקדמים את Redis כ-Cache וכ-Databaseויש לנו גם את ה-Open Source Redis, שזה מה שרוב האנשים מכיריםוגם את Redis Enterprise, שזו בעצם הגרסה ה-Enterprise-ית - אקסטרה יכולות, אקסטרה אמינות, אקסטרה Availability . . . זה הנדבך השני.(רן) כן, אז בגדול זו חברה שמייצרת Hardcore Infrastructure, דאטאבייסים . . . (גדעון) זה העולם שאני אוהב, כן.(רן) כמה עובדים בחברה? כמה מפתחים בחברה? זה יהיה רלוונטי להמשך השיחה, אז בואו נכיר . . .(גדעון) בחברה יש 800-וקצת אנשים, לא זוכר את המספר בדיוק,והפיתוח - אנחנו 200 איש, שזה נגיד 80-90% מזה זה מפתחים, אז 180 . . .(רן) אוקיי . . . .(אורי) והרוב עובדים על המוצר Enterprise? או . . . (גדעון) הרוב המכריע עובדים . . . ה-R&D אצלו מחולק ל-Core ו-Cloudכשבעצם ה-Core - שזה החצי שלי של ה-R&D - הוא בעצם בונה מוצר שהוא גם Deployed ב-Cloud שלנו וגם יש לנו שת”פים עם Microsoft ו-Google, אז גם שםויש גם ללקוחות On-Prem וגם ללקוחות Kubernetes . . . .אז זה ה-Core, והוא הולך לכל המקומות.וחוץ מזה יש לנו את ה-Cloud unit, שבעצם עושה את כל ה-Deployment של הדבר הזה בענן.(אורי) אוקיי.03:13 “תייבש Tech-Debt מספיק זמן - והוא הופך ל-Roadmap item”(רן) אז נהוג לחשוב, או לפחות יש כאלה שחושבים, ש-Technical Debt זה נושא שמאוד מאוד חשוב למהנדסים, מאוד אוהבים “ללטף את הקוד”, מאוד אוהבים שיצא להם “קוד יפה”, לא אוהבים “להיות בחוב”. ומאידך אנשי המוצר, אנשי ה-Business - פחות . . . . זה מעכב את ה-Deadlines, הם לא רואים את הערך בכך. וזהו, והקונפליקט הזה קיים, אני מניח, בהרבה מאוד חברות.רציתי לשמוע מה הטייק שלך על הנושא הזה - זאת אומרת, איפה נתקלת בקונפליקט הזה לאחרונה, או איזושהי אפיזודה מעניינת שנתקלת בה . . . איך הוא “הרים את ראשו” ואיך התקדמתם לפתרון של זה?(גדעון) אז קודם כל, אני חושב שהוא תמיד קיים - ואני חושב שאם הוא לא קיים אז זו בעיה, אז הוא צריך להיות קיים, כדי לאזן את האינטרסים האלה.הוא מופיע כל הזמן, ואני חושב שאם הוא . . . הוא לא חייב להיות Manifested כקונפליקט - זה כזה “משיכת חבל”, משני הכיוונים.אני מנסה לחשוב על איזה סיפור ככה דרמטי לגבי קונפליקט . . . אני יכול להגיד שהרבה פעמים מייבשים . . . ה-Product “מייבשים” כל מיני פרויקטים ב-R&D, ובדרך כלל יש לזה . . . .זאת אומרת, תייבש Tech-Debt מספיק זמן - והוא הופך ל-Roadmap item  . . .הוא יהפוך למשהו שאתה חייב לעשות - וחייב לעשות אותו דחוף.היה לנו סיפור כזה לאחרונה, לא רציתי להתחיל עם הסיפור הזה, אבל. . .(רן) אפשר להתחיל עם משהו אחר . . .(אורי) יאללה . . . המאזינים שלנו כבר לא יכולים לחכות  . . . .(גדעון) לא, לא, זה דווקא סיפור טוב - אני מאוד גאה בצוות שלי על מה שהוא עושה שם, אבל . . . אז היה לנו - יש לנו - מוצר, יש לנו מוצר שה-Control Plain  שלו כתוב ב-Python.הוא נכתב במקור ב-Python 2.0 - המוצר קיים כבר 10+ שנים.ואמרנו כל הזמן “צריך לעבור ל-3.0 - שתיים, מתישהו יהיה End of Life”ו-”שתיים - שבוע הבא End of Life” ו-”שתיים שבוע שעבר ה-End of Life” ו-”לפני שנתיים ה-End of Life” . . . . - ועדיין לא עברנו ל-Python 3.וככל שהזמן עובר, המחיר נהיה יותר גדול - המחיר של לנהל מוצר ב-Python 2.0 נהיה יותר גדולולכן גם הפרויקט נהיה יותר ויותר גדול, ויותר ויותר דרמטי, ולכן אף אחד לא רוצה . . . המחיר שצריך לשלם פה - הוא ניהיה יותר ויותר גדול.ואז בסוף, מגיעים לקוחות ואומרים “אנחנו חייבים…

[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 456 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 35, שהוקלט ב-4 באפריל 2023, רגע לפני פסח. אורי ורן מארחים את נתי שלום לשיחה על עננים קצת שונים מהרגיל ועל איך אנחנו, כ”תעשיית ההיי-טק”, יכולים לעזור ולגשר על פערים חברתיים שקיימים היום בישראל: מה אנחנו יכולים לעשות, אילו דברים כבר נעשים ומה עוד ניתן לעשות.(רן) אנחנו קצת חורגים ממנהגינו ומהשיחה הרגילה על תשתיות ועל Kubernetes ועל Networking ודברים כאלה . . . (אורי) לא נדבר טכנולוגיה.(רן) כן, נדבר יותר חברה - אבל ההייטק בחצר האחורית שלנו, בכל אופן.(נתי) היום זה תהיה “שיחה לנשמה”, כמו שאומרים . . .(רן) כן, וזהו, מעניין, אנשים שישמעו [יקראו?] את הפודקאסט הזה בעוד X חודשים או X שנים - מעניין איך תראה המציאות אז. היום המציאות נראית ככה, קצת לוטה בערפל, ואנחנו לא יודעים מה יקרה במדינה - וכולנו ככה במתח ומשנסים מותניים כדי לעזור.02:05 מניין באנו?(רן) אז זהו, אז נתי - אולי נתחיל ככה קצת בסיפור אישי, רקע אישי שלך, מאיפה הגעת?(נתי) כן, אז אני - באמת ה-Passion שלי סביב המשפט הזה שאמרת, לגבי שימוש בהייטק כמנוף חברתי, זה התחיל מהסיפור האישי שליבאמת ההייטק, זה מה שחוויתי מההייטק, זאת אומרת, זה באמת עזר לי לצאת מהמעגלים שהייתי בהם.גדלתי במשפחה של הורים שעברו עלייה במעברות, לא ידעו קרוא וכתוב, משפחה מרובת-ילדים . . .וזה רקע קלאסי שבו אתה לא נחשף בכלל לעולמות האלה, בדרך כלל.אם לא מישהו חושף אותך לזה מבחוץ, אתה לא תחשף לדברים האלה - וזה הרבה פעמים הגורל של ילדים כמוני.(אורי) . . . אני מתחיל להרגיש ייסורי מצפון על שלא הצעתי לך חוואייג’ בקפה . . . (נתי) יש לי, אגב, בבית קפה תימני עם טוחן - שומר על המסורת וגאה בה, וכל ה...(רן) אני עד - הקפה אכן טעים . . . (נתי) כן, מיוחד - יום אחד אני אספר לכם את המתכון הסודי [פרק ספשייל!](רן) אוקיי, אבל כשאתה אומר “לא חשוף לדברים האלה” -אתה מתכוון לטכנולוגיה?(נתי) כן, לטכנולוגיה, כן.זאת אומרת, רוב הילדים שהולכים היום לעולמות האלה - זה בא מההורים, זה בא מהבית, זה בא מהמשפחה, זה בא מאיזשהו אבא קרוב . . . (אורי) בוא נודה על האמת גם, נתי, בסדר - גם רן ואני גדלנו בקיבוץ . . . (נתי) . . . אז תיכף תספרו את הסיפור האישי שלכם . . . (אורי) נכון . . . . טוב.(נתי) אז אני חושב שגם פה יש כנראה איזשהו טוויסט בעלילה, ש . . . .(אורי) לא, אני רק אומר שרמת הטכנולוגיה שילדים חשופים אליה היום היא שונה לגמרי בכלל .  . .(נתי) אובייקטיבית, נכון.(אורי) כן, אובייקטיבית - לא היה . . . היה מישהו שטוחן חוואייג’ . . . .(נתי) אז אני אומר שאני חושב שלצורך העניין, אנשים שגדלים בשדרות או באשדוד או במקומות כאלה, שלא גדלו להורים כאלהגם עם כל הטכנולוגיה שיש היום - הסיכוי שהם יחשפו לדברים האלה כמשהו שהם ירצו לגעת בו הוא יותר נמוך משמעותית מאשר אלה שגדלים, שההורים שלהם מתעסקים בזה וחיים בעולם ההייטק והם גרים ברמת השרון ורעננה.וזה נתון סטטיסטי שאי אפשר להתווכח בו.אז (1) - בחוויה האישית שלי באמת התמזל מזלי ואיכשהו כן נחשפתי לזה די במקריות - וככה זיהיתי שיש לי איזה Passion לעולם הזה - ומשם התחלתי להתחבר לעולם.זה היה בקורס שזרקו אותי אליו במכון וויצמן - זה היה קורס אלקטרוניקה, ממש עם דיודות וקבלים וכל מיני כאלה דברים.ולא הבנתי כלום . . . .(אורי) גם היית קרוב למכון ויצמן. . .(נתי) הייתי קרוב מאוד למכון ויצמן, כן.וחיפשו לכל מיני פרויקטים כאלה - ודווקא שלחו אותי.והרגשתי משהו עם זה, למרות שלא הבנתי כלום.והיו שם את כל ה-Nerd-ים האחרים שכן ידעו הכל, ואני לא הבנתי מה המורה הזה רוצה . . . .ואז רצה הגורל שהאימא שלי עבדה בניקיון והיא עבדה אצל המורה, אחת המחנכות שהייתה אצלנו בבית הספר, והיא איכשהו . . . היא זיהתה משהו כנראה - והיא קנתה לי Kit לאלקטרוניקה, ל”אלקטרונאי הצעיר” כזה.ושם הבנתי שזה משהו שאני אוהב - והתחלתי להתחבר לזהוזה המשיך אחרי זה.(רן) בנית “מכונת אמת”?(נתי) בניתי קולט שמש, ובניתי רדיו טרנזיסטור - שזה היה “ה-פרויקט” כאילו . . . אבל כל החיווטים האלה של הקיטים . . . .אחרי זה זה התחלף ללהיות DJ - ובניתי את כל הסט של הרמקולים והאורגני-אורות וכל הזה . . . .זה גם המשיך אחרי זה בתיכון.אבל באמת היה שם Passion אמיתי, שבא מלמטה - והתאהבתי מאוד בתחום הזה.ואחרי זה עם מחשבים . . . ובאמת זה היה ככה, הייתי אומר, צעד אחד - כשאני מסתכל ברטרוספקט אילו צמתים גרמו לי להצליח להתחבר לתחום הזה, שנקרא אלקטרוניק…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 455 של רברס עם פלטפורמה, הוקלט בתאריך ה-7 בפברואר 2023 - אורי ורן מארחים בכרכור את חיים טורקל לשיחה על DBT.00:54 - על חיים ו-Tikal(רן) ולפני כן - חיים, קצת עליך . . . (חיים) ערב טוב, כבוד הוא לי להיות פה הערב אתכם.אני נמצא בתחום כבר 20 שנהעברתי הרבה מאוד שפות - ++C ו-Delphi, למי שזוכר . . . . (רן) זוכר, זוכר . . . . פעם צריך לעשות כזה . . . .(אורי) האמת לא  . . . Delphi לא יצא לי - כי יצא לי Pascal, לפני . . . .(חיים) אז Visual Pascal, כן . . . .(רן) צריך פעם לעשות משחק - שכל אחד אומר שפה, אסור לחזור על השפה פעמיים - ומי שאין לו, שותה . . . (חיים) בהחלט . . .(רן) אז Delphi, כן . . .(חיים) מוסיפים לזה גם Java, Python, Scala, Go, הרבה שפות . . . .גם עבדתי בתחום ה-Distributed - לאחרונה אני מתמחה הרבה יותר בתחום של ה-Data Platformsובאמת ה-Passion האחרון שהייתי אומר זה באמת Self-Serving Platforms - שזה, אני מרגיש שזה הדבר שמאוד נצרך בשוק.אני עובד בחברה שנקראית Tikal - אני GL שם, אני מנטור לאנשיםגם בתחום המקצועי, גם בתחום הבינאישי וה-Mentorship, בשביל לעזור להם . . . (אורי) “לאנשים” - זה לעובדים של Tikal או ללקוחות?(חיים) לעובדים של Tikal - ויפה שאתה “מעלה להנחתה”: אנחנו מאוד רוצים גם להרחיב את זה ללקוחות, זו אחת מהאג’נדות שלנו.אז בהחלט, כמה מילים על Tikal - ל-Tikal יש באמת שתי רגליים, הייתי אומר:רגל אחת היא בעצם עבור הלקוח - זאת אומרת שאנחנו באים ומשתדלים להביא כמה שיותר Added-value ואנשים עם הרבה איכות וניסיון וכמה שיותר לחברה.ומהצד השני, אנחנו גם משקיעים בעובדים עצמם, עושים להם Roadmap-ים ו-Mentorship כדי להשביח ולקדם את הקריירה שלהםאז אני שם GL, זה Group Leader ב-Backendיש לנו כמה קבוצות שם - DevOps, Mobile, Front-end03:08 מ-Self-Serving Platforms ל-DBT(רן) אז הזכרת “Self-Serving Platforms” - ולא שכחתי לך . . . . אז למה אתה מתכוון? מה זה Self-Serving Platforms?(חיים) Self-Serving Platforms זה באמת איזושהי אבולוציה שאני לאט לאט רואהזה מתקשר למונחים כמו Data Mesh וכל מיני דברים כאלה.זה לא רק להרים את התשתיות Data - אלא להנגיש אותן לכל החברהשלא אני, איש צוות Data Platform, צריך לעשות את כל העבודה בדברים שאני לא מכיראלא אני מעלה תשתיות שכל החברה יכולים להיות שותפים בהן.(אורי) מתקשר לעולם הזה של Data Catalog ו- Semantic Layer, כאלה “קללות”? . . . (חיים) זה, כמובן . . . זה Facilitator -  זאת אומרת שאם אני רוצה להנגיש לך Data, אני צריך לדעת איך למצוא אותו.אז ה-Data Catalog יעזור לך למצוא אותו - במקום שתרים אלי טלפון או תשלח לי Slack - “תגיד לי - איפה הזה והזה?” - תשתמש ב-Catalog.(רן) כן, אז זה לא רק ה-Database - זה גם כלים שעוזרים לי להשתמש ב-Database, בלי שאני אצטרך אותך, כ-Administrator, שתבוא ותסביר.אז ספציפית היום, אנחנו נדבר על אחד מהכלים האלה, על DBT. אז מי זה DBT? מה זה DBT, ומתי אני ארצה אותו?(חיים) אז DBT הוא באמת שחקן מאוד משמעותי וחדש בשוקאני עוד זוכר שלפני 3-4 שנים כתבתי Platform בלי DBTהייתי אומר ש-DBT נכנס בתחום של ה-ETL-ים, של הטרנספורמציות, של ה . . . (אורי) רגע, רגע - מה ה-Acronym? אני מניח שאלה . . . (חיים) אז DBT - דרך אגב, זה גם משעשע קצת - אם תחפש DBT באינטרנט אתה תמצא שיטת טיפול ביהביוריסטית . . . אז זה לא זה.(רן) אני חייב להגיד שגם NLP - זה לא זה . . . .(חיים) נכון . . . . עדיף לחפש Get DBT ולא “DBT”אז DBT זה בעצם Data Transfer - זאת אומרת, הם לקחו את ה-ETL ושינו את המודל שלו.אמרו “במקום לעשות Extract-Transfer-Load, בוא נעשו Load - ואז Transfer . . . .זאת אומרת, התפיסה שלהם באה ואומרת “שנייה, אם אני מסתכל על Data Platform רוחבי, אז אנשים בדרך כלל מתקשים באזור של ה-Ingest -  בוא נכניס את זה”“ועל הדרך” -  Transformationsהם אמרו “שנייה, בואו נביא את הכל לWarehouse”עכשיו, כשהטכנולוגיות הבשילו והם יכולים בעצם לסחוב את כל ה-Data הזה,ורוב האנשים יודעים SQL-ים - גם לא אנשי תוכנהאז הם יכולים לכתוב ב-SQL-ים את כל הטרנספורמציות(אורי) אבל הטרנספורמציות, בעצם, קורות “בפנים” - “בתוך המכונה”, בתוך ה-Database . . . .(חיים) הם קוראים - זו נקודה חשובה, כי אנשים מבלבלים ב-DBT, כי DBT הוא ספרייה - הוא לא עושה את ה-Heavy Lifting בעצמוה-Heavy Lifting נעשה על ידי ה-Data Warehouse, בין אם זה Databricks או Redshift…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 454 של רברס עם פלטפורמה - התאריך הוא ה-10 בינואר 2023 ואורי ורן מארחים את (ומתארחים אצל) האחד והיחיד והראשון לשמו רן בר-זיק, באיחור של שנה וחצי לפחות, לשיחה על אתרים ממשלתיים ועל למה הם ככה [העיכוב של השנה וחצי לא קשור, אבל משתלב היטב בנושא].01:26 רן בר-זיק(רן) ולמי שבמקרה לא מכיר את רן [בר-זיק], אז כמה מילים עליך, בבקשה:(רב”ז) אז אני אתן את ה-Pitch שלי - ואז אולי אני גם אסביר למה אני נורא מתרגש להיות פה ושזה מאוד מיוחד בשבילי.אז שמי רן בר-זיק, ויש לי כמה טייטלים - ה-Title המרכזי שלי הוא ארכיטקט תוכנה בכיר (!) - שימו לב לבכיר - בחברת CyberArkשם אני בעצם מתכנת - אני לא עוסק במחקר הסייבר אלא ממש מתכנתאני בצוות שנמצא ב-CTO Office - הצוות שלנו אחראי על חדשנות, אחראי לעזור לצוותים אחרים בעצם “לגשר על הפער הדיגיטלי”, זה מאוד מאוד מעניין, התפקיד שלי - אבל יש לי עוד כובע, שגם הוא מעניין: אני עיתונאיעיתונאי - לא “כותב טור”, זה נורא חשוב - ב-TheMarkerממש חלק מהמערכת - מקבל משימות, מקבל תעודת עיתונאי והכלאני יכול להיכנס למוזיאונים בחינם!ויש לי עוד כמה טייטלים - יש לי גם בלוג: אינטרנט-ישראלשמשם המון אנשים מכירים אותי - 60,000 מבקרים בחודש!בלוג בעברית . . . .(אורי) . . . וחמוס!(רב”ז) . . . וחמוס . . . או ירבוע . . . אני כותב בו כל שבוע, כבר 15 שנה, שזה . . . .  כמוכם, זה גם מאמץ מתמשךאני גם המחבר של שישה [!] ספרים בעברית - למנות אותם?(רן) כן, בבקשה - אני מכיר אחד: JavaScript!(רב”ז) כן . . . ללמוד ג’אווהסקריפט בעבריתללמוד ריאקט בעבריתללמוד Node.js בעבריתללמוד MySQL בעבריתללמוד פיתוח ווב בעבריתוהדבר שאני הכי גאה בו, הספר שאני הכי גאה בו - ללמוד jQuery בעבריתמסתבר שיש לזה ביקוש ודרישה - קוראים בהם ומשתמשים בהם המון המון אנשיםגם לומדים איתם באוניברסיטאות, דבר שמאוד משמח אותי(רן) מי היה הראשון, דרך אגב?(רב”ז) ללמוד ג’אווהסקריפט, כמובן[והנספחים עדיין ממשיכים להצטרף]אני מלמד בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה . . . (אורי) מתי יוצא הספר “ללמוד עברית ב-JavaScript”? . . . .(רב”ז) חווה סקריפט! שגם זה . . .  יהיו עוד כמה ספרים, יש עוד כמה ספרים בדרך.אפילו שדרך אגב - היום אני מתכנת ב-Python רוב הזמן ולא ב-JavaScript, אבל בסדרחוץ מזה, אני גם חוקר אבטחת מידע חובבואבא לארבעה ילדים - שאחד מהם כבר עובד בתחום, ב-Outbrainעומרי בר-זיקאורי מכיר אותו . . . הוא כבר גם אמר לי “מה? אתה הולך לאורי? אתה נוסע עד  . . . “(רן) זרוק איזו מילה טובה עליו . . . .גר בפתח תקווה, נשוי ליעל -ובסך הכל מאוד מאושר מהחיים, וזה מה שאני עושה, זה מה שאני.[מה לגבי “כיף איתי במסיבות”? - Jam session: Jamming the world for fun and profit (or just for fun) / Ran Bar-Zik ]ואני מאוד גאה להיות פה, ומאוד שמח ומאוד מתרגש - ואני אספר לכם סיפור קצר: בכלל, פודקאסטים . . . .(אורי) יאללה - סיפור!(רב”ז) הפודקאסט הזה אחראי לשינוי, משמעותי אפילו, בקריירה שליאני מדווש לי במרץ - פעם שקלתי 150 ק”ג, תאמינו או לא - והורדתי אותם באמצעות דיווש בחדר הכושר של HPאז - לפני המון המון שנים, זה היה לפני 12 שנה בערך, או 11 שנה . . .ובעודי מדווש - ואז הייתי מתכנת PHP וקצת Java וקצת דברים אחרים - אז בעודי מדווש, אני פתאום שומע פרק שלכםואתם מדברים על Framework של JavaScript - אני לא יודע אם אתם זוכרים, Underscore . . . (רן) ודאי . . . . [199 Bumpers 10] (רב”ז) . . . . איך יכול להיות שיש כזה דבר? “Framework של JavaScript”?ושמעתי בעניין רב את הפרק - ורצתי -אצתי לבוא וזה . . . ומאז נכנסתי חזק לעולם ה-JavaScript - והנה הספר ללמוד ג’אווהסקריפט בעברית! . . . .(אורי) 520 Framework-ים קדימה . . . . והנה אנחנו פה!(רב”ז) כן, ואני מקווה שעד שהפרק לא יצא . . . .(אורי) . . .  לא יצא עוד Framework ל-JavaScript . . . .(רב”ז) כן . . . וזה מאוד משמח אותי להיות פה, כי באמת - זה שינה לי מאוד מאוד את הפאזהועד היום אני ממליץ, דרך אגב, לכל מי שרוצה לקדם את עצמו מקצועיתלאו דווקא חייבים תמיד לקרוא או לעשות או להתקדם - תמיד להקשיב לפודקאסטיםלהקשיב, לדעת מה הצַיִיטְגַיִיסְט של פיתוח מעולהוזה כיף לי להיות פה, מאוד מאוד מאוד(אורי ורן) ברוך הבא!05:08 - “אומת הסטרטאפ!”(רן) אז על מה נדבר היום? איך אנחנו הולכים להעשיר את הדור הבא? או קודם כל, תודה רבה על הסיפור - זה באמת סיפור מרגש שלא היכרתי, אז זה כיף לשמועאז על מה אנחנו נדב…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 453 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים ב-3 בינואר 2023 (עברנו שנה!) את תמיר ויונתן מחברת Payoneer לשיחה על המסע שתשלום עובר בדרך אל לקוח או אל הבנק, על איך בעצם קורה תשלום באינטרנט בטכנולוגיה של היום - והאם הוא מחייך כל הדרך אל הבנק.[01:31 - יונתן, תמיד ו-Payoneer](רן) אז בואו נשמע קצת עליכם ועל החברה - יונתן, בבקשה.אז אני יונתן, בתעשייה כבר למעלה מ-11 שניםארכיטקט של מערכת התשלומים ב-Payoneer, כבר שנתיים בתפקיד.(רן) מצויין, ברוך הבא!  . . . תמיר - (תמיר) תמיר דרשר, אני Head of Architecture ב-Payoneer ומרצה להנדסת תוכנה במרכז האקדמי רופיןגם בערך שנתיים ב-Payoneer - ונהנה מכל רגע.(רן) אז מה זה בעצם Payoneer? ספרו לנו . . . . (תמיר) Payoneer בעצם נותנת תשתית להעברת כספים בינלאומית - זה, בגדול, הדבר הבסיסי.היא מיועדת לעסקים - אנחנו B2B Company.ומעל היכולת הזו - להעביר ולקבל כספים - יש עוד כל מיני שירותים נוספים שאנחנו מאפשרים לכל אותם לקוחות שלנובין אם אלו לקוחות כמו פרילנסרים קטנים או SMBsואפילו חברות גדולות שמשתמשות בנו - פרטנרים גדולים כמו Amazon ו- Airbnb ו-eBay - ועוד כל מיני Marketplaces.(אורי) אז רגע - יש לי פנקס שיקים או שאני יכול לעשות העברות בנקאיות או לשלם עם כרטיס אשראי . . .  למה אני צריך את Payoneer?(יונתן) שאלה מעולה . . . אז בוא נניח שאני אזרח סיני שיש לו חנות - והוא היה רוצה למכור את מרכולתו גם ב-Amazon-ארה”ב.בשביל שהוא יוכל לעשות את זה, הוא צריך חשבון בנק אמריקאי . . . .ובתור אזרח סיני שמתגורר בסין, הוא לא יכול להוציא חשבון בנק אמריקאיכאן בעצם Payoneer נכנסת לתמונה, ויכולה להנפיק עבורו Virtual Account Number, שזה (VAN) בעצם תת-חשבון בתוך חשבון Payoneerואת אותו Virtual Account Number הוא יכול לתת ל-Amazon בתור ה-Payout Method שלו.וככה בעצם Amazon תוכל להעביר לו כספים, לאותו חשבון בנק אמריקאי - ו-Payoneer תדע לזהות את אותה ההעברה לאותו Virtual Account Number ולשייך אותה עבור אותו אזרח סיני.[03:47 - אז איך זה עובד? מה הם החסמים?](רן) אוקיי, אז עכשיו החלק המעניין - איך זה עובד?(תמיר) זה מקרה לדוגמא, אבל גם אם אנחנו מסתכלים על הצורות של העברת כספים בין שני אנשים פרטיים, שצריכים להעביר כסף בצורה בינלאומית - אני לא יודע לכמה מכם יצא לעשות את זה, אבל התהליך הוא לא פשוט . . . הוא נורא ארוך ונורא יקר - כי המערכת הפיננסית המסורתית היא באמת מאוד מיושנת וכבדהוהצורה שבה זה עובד - עם המון תחנות בדרך, כשלמען האמת אתה לא תדע אפילו מראש כמה תשלם עד שזה לא יעשה את כל המסלול - זה דבר שהוא מאוד מקשה.אז בעצם  . . . .(רן) כל מיני “קללות” כמו IBAN וכו’, שאתה גם משלם עליהם אקסטרא-כסף כדי שזה יעבור יותר מהר . . . (תמיר) כן . . .  ודברים כמו SWIFT . . . פשוט המנגנונים האלה, שהם מנגנונים מלפני עשרות שנים . . . SWIFT לדוגמא, מבוסס על איזושהי תשתית של העברת מסריםכלומר, הרבה פעמים כששומעים על “SWIFT”, חושבים שזה מעביר כסף - אבל SWIFT זה מנגנון Messaging, שמאפשר לתת את ההוראות מבנק לבנק.עכשיו, כדי שזה יעבוד . . . אם אני בנק ואני רוצה להעביר מבנק סיני לבנק אמריקאי,  צריך שתיהיה איזושהי נקודה שבה יש לשני הבנקים האלה איזשהו חשבון באותה נקודה.בדרך כלל אין כאלה דברים - ולכן הרשת הזאת, של ה-SWIFT, תנסה למצוא איזשהו בנק “באמצע”, שיש לו משהו כזהואם היא לא מוצאת אז היא תחפש עוד בנק כזה - ונוצרת לפעמים שרשרת מאוד-מאוד ארוכה, וכל בנק בדרך  . . . .(רן) אתה צריך שיהיה בנק אחר, שלשני הבנקים האלה יש חשבון בנק אצלו?(תמיר) נכון . . . או אצל מתווך - ואז עוד מתווך ועוד מתווך . . . .וכל מתווך כזה לוקח את העמלה שלו . . . .(רן) הבנתי - ובגלל זה אתה גם לא יודע מראש כמה זה הולך לעלות . . . .(תמיר) בדיוקואז, “מאחורי הקלעים”, הבנקים האלה צריכים להתקזז על כספים - וההתקזזות הזאת לוקחת זמן . . . .הרבה פעמים זה יכול ליצור מצב שבו יקח כמעט חודש עד שאתה תראה בסוף את הכסף, אולי אפילו יותר(אורי) ועוד קוראים לזה “Swift” . . . .(תמיר) ועוד קוראים לזה Swift, כן . . . .אז בעצם מה שאנחנו יודעים לעשות זה שאנחנו יודעים לייצר את הרשת הזאת לבדזאת אומרת - אנחנו יודעים לנהל את החשבונות שלנו - של Payoneer - ברחבי העולםאנחנו מאוד גלובאליים - היתרון הבולט של Payoneer זה שהיא נמצאת כמעט בכל מקום בעולםכל מקום עם הרגולוציות שלוולאפשר באמת לעשות את ההעברה הזאת בשבריר מה…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 452 של רברס עם פלטפורמה -  קרבורטור מספר 34: אורי ורן מארחים את נתי שלום לשיחה על תשתיות, תחזיות ונבואות.(רן) אז נתי - שתי מילים על עצמך לפני שנצלול?(נתי) אז אני נתי שלום, ה-CTO של Cloudifyמתעסק בעולמות של Open Source Communities - ומשם היכרנו.(רן) התאריך היום ה-20 בדצמבר 2022 - ואנחנו, כהרגלנו בקודש, הולכים לחזות לכם את העתיד . . . אנחנו רוצים לדבר על כמה תחזיות בתחום של ה-Infrastructure בעולם התוכנה שנתי מביא איתו.בכל שנה אנחנו עושים את זה - לפעמים אנחנו צודקים ולפעמים אנחנו . . . .(אורי) אנחנו אף פעם לא עושים רטרו, לדעת . . . . [אה, זה אתם שלא עושים רטרו . . . ](רן) נשאיר את זה כתרגיל למאזינים . . . (אורי) אבל לא מתחקרים . . .  זה כזה . . . (רן) אז נקווה שיהיה מעניין - אני בטוח שיהיה מעניין: בין אם זה נכון או לא נכון, תמיד אלו נושאים ששווה לדבר עליהם והמציאות איננה בינארית בסופו של דבר, שווה ללמוד את הנושאים.(נתי) האמת - כן חזינו שהבועה תתפוצץ . . . . אם אתה זוכר, כשדיברנו על כל הנושא של ה-Cost [כאן - 421 The Cost of Cloud, a Trillion Dollar Paradox with Martin Casado] - שכחתי את השם של הבחור [Martin Casado] מ-Andreessen Horowitzאז אני חושב שאת המשבר סימנו כבר אז(רן) יפה, אז יש לנו V אחד . . . . מעולה אז בואו נתקוף ככה כמה נושאים - אולי לא נספר את כל מה שהולך לקרות ב-2023, אבל לפחות בתחום של התשתיות: מהם הדברים הבולטים בעינך, נתי?(נתי) אז אני בחרתי שלושה דברים, כשהראשון שבהם זה תחום שנקרא היום Platform Engineeringעשיתי, אגב, Search ב-LinkedIn על ה-Title הזה - ונדהמתי לראות שכמות האנשים עם Title שנקרא “Platform Engineering” יותר גדולה מ-”DevOps Automation” . . . . למי שלא יודע . . . .(אורי) זה מה שסיפרנו בפעם הקודמת, לא? . . . . [445 Carburetor 33 - platform engineering](נתי) כן - אבל זה הפתיע אותי לראות . . . . אתה יודע, כשמשהו הופך להיות Title ב-LinkedIn, זה כבר Very well rooted מה שנקרא . . . הוא כבר  “בפנים”.ובאמת הוא תפס . . . כאילו, “הדור הבא של DevOps”, חלק יקראו לו ככה.אבל הוא מחביא בתוכו שאלה הרבה יותר, שהייתי אומר” הפכה להיות ויראלית” בזמן האחרון - מה העתיד של ה-DevOps?יש את העולם שאנחנו מכירים, שאלו אנשים שהייתי קורא להם יותר ה-SysAdmin - שהיו בונים Pipeline-ים והיית מבקש מהם Infrastructure והם היו עושים לו אוטומציה באמצעות Terraform או באמצעות כלים אחריםובכל פעם אתה מבקש מהם בקשה והם מחזירים לך משהו שהוא אוטומטי.(אורי) כרגיל, אופרציה . . . .(נתי) בדיוק . . . וזה הגיע למצב שבו זה Doesn't scale, כי (א) כמות המפתחים יותר גדולה מכמות אנשי ה-DevOps - וגם גדלה בקצב הרבה יותר מהיר מכמות ה-DevOpsואז איכות השירות שאנשי ה-DevOps וצוות הפלטפורמה יכול לתת הולכת ויורדת עם הזמן ואז ה-Developers מתחילים לקחת יותר אחריות על עצמםוכשהם מתחילים לקחת אחריות על עצמם - אתה מתחיל לאבד Consistent-יות ואתה מאבד את היכולת לעשות Governanceוזה הביא הרבה מאוד - בעיקר בארגונים גדולים  - הרבה מאוד צוותים לנקודה שבה אומרים “אוקיי, משהו פה לא עובד, צריך לחשוב אחרת”ומה צריך “לעשות אחרת”? - פלטפורמה! משהו שבעצם יראה יותר כמו מוצר ופחות יראה כמו אוסף של Terraform Modules . . . ואז באמת זה התעורר - כמו כל טרנד בדברים האלה של “אוקיי, משהו לא עובד - אז בואו נגיד שהמשהו שהיה קיים ! is Dead”ואז התחילו כל מיני Post-ים שאומרים ש”DevOps is Dead” ו-”No-one should write Terraform” (אורי) אם מנגנים את זה אחורה שומעים “DevOps is Dead” . . . .(נתי) כן, בדיוק . . . אז היו ממש - ובתקופה האחרונה יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים, גם מ-AppsFlyer אצלכם וגם מ-Wix על החוויה שלהם עם זה ואיך שהם מתמודדים עם הטרנדים האלה ומה שהם חוויםואני חושב שבסוף-בסוף-בסוף, הסיכום שלי היה שעד עכשיו, בעשור האחרון, התרכזנו באמת באוטומציה של Infrastructure - וכל הנושא של איך שה-Developer מתממשק לזה פשוט נזנח.מסיבות שהן, לדעתי, הגיוניותועכשיו, כשהחלק של האוטומציה עבר איזשהו Maturity cycle - אוקיי, אז Kubernetes זה סבבה ו-Terraform זה סבבה וזה איזשהו משהו שהתייצב וניהיה יותר Repeatable - נשאלת השאלה איך אני מנגיש את זה למפתחים ולמה הם בכלל צריכים לדעת את זה . . .(רן) כן, אז כל מיני שמות אחרים שאולי נתנו לזה בעבר זה אולי “Platform-as-a-Service פנימי” ודיברנו על …

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 451 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים בתאריך הפלינדרומי 22/11/22 את דניאל מחברת Island, לשיחה על איך בונים ארגוני פיתוח.[01:07](רן) ולפני כן - דניאל, כמה מילים עליך ועל החברה?(דניאל) אז אני דניאל קנדל - בן 45, נשוי + 2 ילדים , גר בתל אביב.בשנתיים האחרונות אני VP R&D של Island - נדבר תיכף אולי קצת על מה שאנחנו עושים.התחלתי - במקור-במקור, לפני 20 שנה - כמפתח Backendהתחנות המרכזיות שלי היו ב-Imperva - חברה גדולה היום . . . הייתי מפתח, העובד השלושים-ומשהו בארץ, לדעתי.הייתי שם יותר משמונה שנים - ראיתי אותה גדלה לחברה ענקית, עושה IPO והכלבסוף ניהלתי את אחת הקבוצות.אחר כך הייתי VP R&D של Skycure פיתחנו מוצר שמגן על Mobile מפני התקפות מסוגים שונים, לארגוניםהצליח יפה, נמכרנו ל-Symantecאחר כך VP R&D של Explorium, שמפתחים פלטרפורמה ל-Data Science.ובשנתיים האחרונות ב-Island - מפתחים Enterprise Browser.אז הבנתי שאני אוהב להיות VP R&D של חברות מתחילות - זה מה שאני עושה בשלושת התפקידים האחרונים.זהו, אז ב-Island זה Enterprise Browser . . . (רן) מדוע העולם צריך Browser נוסף? . . . .(דניאל) כן ... זו תמיד השאלה - “מה רע ב-Chrome?!” . . . .אז שום דבר לא רע ב-Chrome . . . . זה אפילו דפדפן טובואפילו  בטוח - אנחנו לא מוכרים לאף אחד ש-Chrome אינו דפדפן בטוח.אבל פשוט אם תסתכל על כל האפליקציות שאתה עובד איתן ביומיום בארגון - ולמען האמת, אין הרבה כאלה חוץ מהדפדפן . . . אנחנו - המפתחים - עובדים עם IDE, עובדים עם Slack . . . . ועל כל האפליקציות האלה השקיעו . . . הושקע בהן הרבה זמן כדי שהן יתאימו לאנשים בארגון.ועל ה-Browser  -האפליקציה שאנחנו עובדים איתה, שהרבה אנשים עובדים איתה במשך רוב היום שלהם - היא אפליקציה ל-Consumers . . . ואני - הצרכים שלי שונים מאלו של הילדים שלי, שמשתמשים ב-Browserבוא נגיד שכדאי לראות YouTube, אבל בשאיפה גם דברים אחרים.והם צרכים יותר מתקדמים.והצרכים של הארגון הם יותר מזה - הם גם כן צרכים משמעותיים אחריםאם זה בעולמות של Security, של Control . . . דברים כאלה.(אורי) ובמקביל - ה-Browser היום הוא סביבת העבודה: המון מהשירותים שאנחנו משתמשים בהם עברו ל-SaaS . . . .(דניאל) . . .  בדיוק . . . (אורי) . . . אז עובדים בהם מעל Browser?(דניאל) בדיוקאם כשאני התחלתי את החיים המקצועיים שלי, אז באת והתקנת על המחשב הרבה כאלה “Thick Client Apps” - אז היום זה לא קייםכל דבר שאנחנו עושים הם דרך ה-Browser.[03:58](אורי) אני חושב שאנחנו גם רגילים להסתכל על סביבת העבודה שלנו, כמפתחים. אבל ארגוני פיתוח - ותיכף נדבר על ארגוני פיתוח וכו’ - ארגון פיתוח הוא יחסית “נשלט” בצורת העבודה שלו, בעבודה בצוותים . . . . הרבה מאוד מהארגונים, וארגונים גדולים - מקומות של Support ו-Customer Success ואנשי מכירות - מסתובבים בעולם לפעמים עם המחשב שלהם, ויש לך מעט מאוד שליטה על מה שהם עושים עם המחשב שלהם.(דניאל) נכון מאוד . . . . Contructor-ים, עובדים בארגון עם המחשבים הפרטיים שלהם . . . .וכולם משתמשים בעיקר ב-Browser, תמיד ככהעכשיו, היום, אם אתה רוצה מחשב שיש בו רק Browser או מחשב שיש בו את הכל חוץ מ-Browser? - רוב האנשים שתשאל אותם את השאלה הזו יעדיפו שיהיה להם רק Browser . . . .(רן) . . . יקחו Chromebook, כן . . . (אורי) . . . “חיים ב-Browser” . . . .(רן) . . . במקום לבנות מערכת הפעלה שיותר מותאמת לארגון, בואו נבנה Browser שיותר מותאם לארגון - זה יותר קל, ולשם נכניס את ה-Controls  . . . (אורי) . . . בינינו - זה באמת ככה - Browser היום הוא באמת מערכת הפעלה.(רן) בסדר - אז זה מה שעושים ב-Island . . . עכשיו הבנתי למה צריך  . . .[05:24](רן) אז איך בונים ארגון פיתוח? אולי נתחיל מההתחלה - אמרת שאתה אוהב להיות מנהל של ארגונים שקמים, אז איך בוחרים את האנשים הראשונים? אתה בוחר את המפתחים הכי טובים? את המנהלים הכי טובים?לא זה ולא זה? מהי האסטרטגיה שלך?(דניאל) אז זה מצחיק, כי באמת אחרי כמה פעמים לפעמים אנשים שואלים אותי “בטח יש איזושהי נוסחא!” . . . “אתה בא ועושה 1-2-3 - והנה, יש לך ארגון פיתוח שעובד כמו שצריך ועובד טוב” . . . .אני פחות מאמין בנוסחאות ואני חושב שכל אחת מהחברות שהייתי בהן בסוף הוקמה בצורה שונה והתנהלה בצורה קצת שונה.וכדי להקים את הארגון אתה צריך לדעת לאן אתה מכוון.ו-Island אולי דווקא הייתה יוצאת-דופן בתוך הדבר הזה, כי בדרך כלל כשאתה מתחיל ארגון…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 450 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים מהצד השני של כנס העשור (יש תמונות, בקרוב ההקלטות!) את אור מחברת Superwise.[01:29](רן) אז אור -שתי מילים עליך?(אור) אז אני אור, CTO בחברת Superwise - סטארטאפ שקיים סדר גודל של שלוש שניםאני העובד הראשון שם - בניתי את ה-MVP של המוצרהיום אנחנו כבר יותר בוגרים ובשלים - מתעסקים ב-Monitoring של מערכות Machine Learning ב-Production, במשפט אחד . . . (אורי) כ-CTO ל-CTO: יש את השלב שבו הקוד שלך - אתה כבר מאוד רוצה שהוא לא יהיה במוצר . . . . הוא עוד שם? או ש . . . .(אור) שרידים אחרונים . . . .בהתחלה זה היה קצת קשה לשחרר את הקוד שלי, הייתי מאוד חרד לקוד שנכנסאבל היום, אני חושב שכבר 90% ממנו לא שם.(אורי) אני חושב שכבר 10 שנים אני מנסה שהקוד שלי ימחק - וזה לא קורה . . . נשאר השם של ה-Class.(רן) תקים מצבה סביבו . . . .(רן) כמה מפתחים אתם, ב-Superwise?(אור) אנחנו 20 איש, כרגע מרביתם ב-R&Dממש בימים אלה אנחנו בונים את ה-Core Capability של Superwise, של המוצרעם Design Partners טובים, לקוחות טובים, משלמים, שאיתנו מתחילת הדרך.בינתיים, טפו-טפו-טפו, הולך טוב.(רן) אז מערכת Monitoring ל-Machine Learning, בגדול - אוקיי. . . . גם אני בתחום, אז אולי יצא לנו לדבר קצת . . .[03:06](רן) בעצם, מה שאנחנו רוצים לדבר עליו היום זה על מה המשמעות של Machine Learning Engineering - MLE.אני זוכר את היום שבו בכח-אדם שאלו אותי “מה זה התפקיד החדש הזה שהמצאת פה לאנשים שלך? . . . . “MLE” - מה זה אומר?”אז מה זה MLE? מה זה Machine Learning Engineer, בעולם של היום?(אור) אז זו שאלה טובה - ובאמת הדגש זה על הנקודה של “היום”, מה המשמעות היום.אני אלך טיפה אחורה בהיסטוריה - לא המאוד רחוקה, שנתיים-שלוש אחורה - בעצם איך היה נראה תהליך פיתוח מודל של Machine Learning ולקיחה שלו ל-Production?היה יושב Data Scientist עם ה-Jupyter Notebook שלו, במקרה הטובבמקרה הפחות-טוב - עם ה-RStudio שלו . . . פותח את המודל ובאיזשהו שלב מחליטים ש . . . “ראה כי טוב” והמודל צריך להגיע ל-Productionאז באותו שלב, היו בעצם מדברים על זה עם איזשהו Software Engineer, שיקח את הקוד ויהפוך אותו להרבה יותר רובסטי ו . . . .(רן)  . . . “שיעשה ממנו בנאדם” . . . .(אור) ” . . . . שיעשה ממנו בנאדם” . . . . לגמרי - שיעטוף אותו בטסטים, יכניס כל מיני מושגים של Scalable-יות ו-Reproducible-יות וכו’.וזה, בעצם, ה-Machine Learning Engineer הקלאסי - הבנאדם שהיה לוקח את המודל והופך אותו ל”מתאים ל-Production”.עכשיו, כמו בכל תהליך ידני - התהליך הזה הוא ידני, הוא לא Scalable-יהוא מועד לטעויות, לבאגים . . . .מה שה-Data Scientist התכוון זה לא מה שה-Data Engineer התכוון . . . .(אורי) . . . . ובטח לא מה שהלקוח התכוון . . . .(אור) . . . בטוח לא מה שהלקוח התכוון . . . . זה Given  . . . (רן)  . . . זה כבר לא מנסים - ויתרנו על זה מזמן . . . .(אור) . . . . והתוצאה הישירה של זה הייתה שהמון המון מודלים לא מצאו את דרכם ל-Production.ואז, בעצם, ML Engineer עבר איזושהו סוג של אבולוציה - לתצורה שאנחנו יותר מכירים היוםשבעצם זה יותר מהבנאדם שלוקח את המודלים ומתרגם אותם - לבנאדם שבונה את התשתיתנותן את ה-Infra, את הכלים ל-Data Scientist-ים - לבנות עליהם את המודלים.(רן) אוקיי, אז נשאלת השאלה האם לא כל Data Scientist הוא “בחציו” ML Engineer וחציו מדען . . . .זאת אומרת - איך נראה, לטעמך, איך צריך להראות היום-יום של Data Scientist ובמה הוא שונה מהיום-יום של MLE?(אור) אז זה מאוד מגוון . . . יש כל מיני “Flavor-ים”, לדעתי, של ה-Data Scientist-יםאני במקור גם התחלתי עם רקע של Data Scientist - והפן שאצלי בא יותר לידי ביטוי היה הפן ה-Engineer-י.יש Data Scientist-ים שהם, באופי שלהם, הרבה יותר חוקרים, Researcher-ים, שפחות מדבר אליהם האתגר ה-Engineer-י, ה-Software “המסורתי”יותר “לפתור בעיות קשות”.אז בעצם, מה שמגדיר ML Engineer טוב - צריך שיהיה לו מגוון, Skill Set מסויימים - הוא צריך להיות מאוד Data Engineer באופי שלו - להבין מה זה Data, איך Data מתנהג, בעיות שרלוונטיות לעולם של Data, “להזיז כמה שפחות” וכאלה . . . .והוא צריך להבין את העולם של Machine Learning - איך נראה תהליך פיתוח של מודל, איך מתנהל מודל ב-Production, מה המשמעות  . . . . אפילו איך מפתחים מודל, ברמה מסויימת.הוא צריך להבין תהליכי פיתוח של מוד…