שרית שילמה בחייה למען כולנו. למען האדם ולמען החופש ולמען האהבה. היא הייתה נחושה ואמיצה להיות ולמות בשביל מה שהיא ומי שהיא. בחלק ב' של צמד הפרקים לזכרה של שרית אחמד שקור שנרצחה בתחילת יוני 2023 היה לנו חשוב לא לדבר "על" אלא לדבר "עם". להכיר מקרוב ולהביא את הקולות האותנטיים לקדמת הבמה. נשמע 2 ראיונות חשובים: השיחה הראשונה היא עם מקורבת שהכירה היטב את שרית, את חייה, את משפחתה ואת מצבה. לא נוכל לציין את שמה ואת קרבתה אליה עקב חשש ממשי לחייה. על כן טשטשנו את קולה ונעזרנו במתורגמנית מערבית לעברית. היא מספרת בשיחה על יחסיה עם אחיה, החשש מהאיומים במשפחה, היחס שקיבלה בכפר, המעבר למקלט לנשים, נסיונות השכנוע של המשפחה לחזור לכפר והבריחה לבית אחותה. השיחה השנייה היא עם עומרי גאנם - צעיר ופעיל חברתי בחברה הדרוזית ממנו נקבל רקע על המתרחש בחברה הדרוזית בעקבות הרצח והיחס ללהט"בים מהשייח'ים. נשמע על הפער בין הקול הדתי לקול הצעיר בקהילה הדרוזית ועל השינוי שעובר על תפיסת הלהט"ב בחברה הדרוזית והערבית. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק. קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00

ביום הירצחה הייתה שרית אחמד שקור מהכפר הדרוזי כיסרא סמיע בגליל המערבי בת 18 בלבד. מגיל 15 שהתה במוסד לנערות בסיכון כי הייתה מאוימת בשל נטייתה המינית. בני משפחתה הורחקו ממנה באמצעות צווי בית משפט ולאחרונה עברה למקלט שאותו עזבה תוך חודשיים. סביר להניח שלא ידעה ולו שבוע שלם אחד של נחת או שלווה. ב-9 ביוני 2023 החליט מי שהחליט שיש לשים קץ לחייה, והיא נורתה למוות לא לפני שהשאירה הודעה קולית לחברתה שבה היא סיפרה על מה שעומד לקרות. בפרק זה נדבר עם מספר מרואיינים בנושא חייה ומותה של שרית ז"ל והיחסים עם משפחתה והחברה הדרוזית בכפר. המשפחה לא ערכה טקס לזכרה ונשמע מפטריק לוי על הטקס העצמאי שכלל יהודים, ערבים ודרוזים יחד באובדן והכאב. נדבר עם מנהל "בית אל-מים" עורווה אדם. בית אל-מים הוא ארגון המציע מענה וסיוע עבור חברי הקהילה הערבית הגאה הסובלים לא פעם ממקרי אלימות, הדרה ושנאה קשים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית. מעבר למפגשים חברתיים ומפגשי אקטיביזם לשינוי חברתי הארגון מספק קו-קשב, טיפול רגשי ללא עלות לכל הגילים וכן סיוע משפטי בעבור מקרי להט"בופוביה. מהמרואיינים החשובים שבפרק, אדם שמכיר באופן אישי את בת זוגתה של שרית ז"ל שיביע את כאבו ודעתו על המקרה ויספר על שרית בחייה. לסיום נשמע ראיון ברשת ב' עם מיכאל רוס, מנחה הפודקאסט. בשיחה נשמע למה התעקש לערוך טקס לזכרה לא בתל-אביב ולא בחיפה, אלא בזירה עצמה. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק. קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00

חלק ב' בשיחה המרתקת שלנו עם שרית בן-שימול על יציאה מהארון של ההורים לילדים להטב"קים. נשמע על המסע של אמא לטרנסג'נדר וההקמה של ארגון "ברית הלביאות". המסע עובר דרך המחשבה "למי אפשר לספר?" ומגיע לפליאה מהקבלה הגדולה של המשפחה הדתית בארצות הברית ואיך אפשר בלי לדבר על התגובה ברשתות החברתיות. נקבל טיפים משרית למשפחות ללהטב"קים, למקומות עבודה ועסקים עם עובדים מהקהילה ואיך לשמור על גיוון בתעסוקה בטוב טעם. פרק מומלץ להאזנה אם יש לך קרוב משפחה, או חבר/ה לעבודה להטב"קי/ת, אבל גם אם אין, מהפרק הזה נצא בהשראה לשינוי ביחס שלנו, או לפחות יותר מבינים ומעריכים :)

הרצליה על פניה נשמעת כמו עיר שאין מה לחשוש בה ביציאה מהארון, אבל בפועל כל יציאה מהארון מביאה איתה מורכבויות וקשיים. לקליניקה של שרית בן שימול בהרצליה מגיעים לא רק להטב"קים/ות, אלא גם אחים ואחיות שלהםן, בני ובנות זוג, הורים, אמא לבד, או אבא לבד ועוד ועוד אנשים בחיים שלהםן. נדבר על משפחות ודמויות והחוויה שלהן עם קרוב להטב"קי. נשמע על פרידה של נערה מהאחות שעכשיו הוא אח טרנסג'נדר שרוצה לבלות עם אחיה ולא איתה, על האמא שבאה מעכו לשאול מה קונים לילד בתהליך התאמה מגדרית בגיל 15 ועוד המון סיפורים שבכל אחת מהדמויות נמצא מעט את עצמנו. שרית עלתה לארץ מטהרן בגיל 12 וגדלה בסביבה לא הכי סובלנית לטרנסים. עכשיו שרית היא אמא לבן שעבר תהליך התאמה מגדרית והמסע שעברה היה לה השראה להקמת ארגון ברית הלביאות שעוזר במורכבויות שהורות ללהטב"קים יכולה להביא. פרק חשוב מאין כמוהו ששם אתכם בנעליים של האנשים שחייהם נקשרו ביוצאים מהארון.

ה"יציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא ללא ספק חוויה משותפת לחברי הקהילה למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת. בפרק הזה שהוא השני בנושא "איך לצאת מהארון" התמקדנו בתקופה שאחרי הגילוי והחשיפה, ובעיקר בתגובות של המשפחה, הקולגות והחברים. דיברנו על החששות שהיו אל מול ההקלה שהגיעה, על תחושות חדשות של חופש ושייכות שהניעו כל מיני תהליכים ועל מה זה בשבילנו להיות להטב"ק. הפרק מסתיים עם לא מעט תובנות ומסר חשוב לציבור הכללי.

פאנל של 4 דוברים משתפים בסיפורים אישיים על יציאה מהארון "היציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא אחת מנקודות הציון המרכזיות בגיבוש הזהות הלהטב"קית. למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת, התהליך עצמו הוא חוויה משותפת לחברי הקהילה, ולכן החלטנו לדבר על זה בפתיחות בפאנל מרובה משתתפים. הפרק הזה, שהוא ראשון משניים בנושא "איך לצאת מהארון" הוא שיחה מוקלטת (באולפן) עם דוברים מגילאים ורקעים שונים. נזכרנו בסימנים מקדימים בשנים שלפני, שיתפנו בחששות שהעסיקו אותנו ושמענו מגוון סיפורים מהמעמד מול ההורים, המשפחה המורחבת, הקולגות בעבודה והחברים. על הדרך גם הסברנו למה גיי והומו זה לא בדיוק אותו דבר, מה זה קוויר ולמה חשוב לקחת את הזמן ולעשות הכל בקצב אישי. מיכאל רוס, רותי פרנסדורף, אלי אליהו, נעמה יערי

בפרק זה נעסוק בארגונים הלהט״ב בישראל. נתחיל בשיחה עם חנה קליין שתספר על השנים הראשונות של האגודה שהוקמה כבר בשנת 1975 והפעילות החלוצית שלה. מאז הקמת הארגון חלו התפתחויות רבות ואנו גם נשוחח עם יו״ר האגודה הנוכחית נורית שיין (2022) כדי לדון עליהן. כמו כן נשוחח עם עוד בעלי תפקידים במגוון רחב של מיזמים חברתיים נוספים ונציג את פניה הרבות והמגוונות של קהילות הלהט״ב ברחבי ישראל, על מגוון יצוגיה, מגזריה וקהילותיה השונות. בנוסף, נשתדל גם לתת דגש על התארגנויות חברתיות שאינן מאוגדות בעמותות מאורגנות.

פרק זה ממשיך את סדרת היזמות שלנו, ובו נבדוק מה מניע את ההקמה של מיזם או עסק גאה, ובכלל – איך קורה הקסם. לשם כך קיבצנו כמה יזמים ויזמיות שנותנים שירות ייחודי לקהילה ושאלנו אותם על העשייה שלהם, ובעיקר - מה עומד מאחוריה. בפרק דיברנו עם דורון ממט מגד שחברת הפונדקאות שהקים הניעה מהפכת ”בייבי-בום” בקהילה הגאה בארץ ובהמשך גם בעולם, ועם עו"ד מיכל עדן - פעילה פוליטית וחברתית שבעבר כיהנה במועצת ת"א מטעם מרצ ומאז היא מזוהה בעיקר עם המאבק הפמיניסטי והלהט"בי לשוויון זכויות. שמענו גם מרועי אמויאל, שייסד את אורו- יוזמה שמקדמת מודל של הורות משותפת ומגולן קרומהולץ שפתח קבוצות טיפוליות לגברים. קווירים... בנוסף הכרנו גם את שרית בן שימול שמלווה משפחות שמתמודדות עם תהליכי שינוי, או מה שהיא מכנה- מסע להתאמה מגדרית. מהריאיונות שערכנו עולה שלא מעט יוזמות עסקים ומיזמים גאים נולדים מתוך חוויה אישית שמביאה אנשים לזהות צורך שאין לו מענה, ולפעמים היוזמה נולדת בשיתוף פעולה עם בני משפחה או עם פרטנרים לחיים. מסתבר שהקהל מגיב בעניין ושיש לשירותים המוענקים ע"י המיזמים והעסקים ביקוש משמעותי שמצדיק את ההשקעה.

החלק השני בסדרת היזמות. פרק מרתק שבו שוחחנו עם יזמים של עסקים גאים שסיפרו על ההיסטוריה, הקשיים וההצלחות המסחררות של העולם העסקי הפרטי. מהפקות של מסיבות ועופר ניסים, לסקסי שופ, תיירות גאה ועוד ומגוון מיזמים שמלמדים על העולם העסקי הלהט"בי והפוטנציאל הגלום בו ממספק גישות שונות.

הפרק פותח את סדרת הפרקים על יזמות להט"בית. פרקים שבהם נדבר ונארח בכירים בתחומים שונים שיספרו על המגזרים השונים בהקשר של יזמות, הקשיים העומדים בפני יזמים ותמונה כללית חשובה. בפרק הראשון נדון במגזר הראשון, שבו נחשפים האינטרסים ה(לא כל כך) סמויים של גורמים ממשלתיים ומדיניים המקבלים תקציבים, בכירים שיספרו על מסקנות ועוד התמקדות חשובה בנושא המורכב והחשוב הזה.