פודקאסט סטרייט פרנדלי

תרבות ופנאי | מיכאל רוס, MHA.co.il | 40 פרקים
סטרייט פרנדלי

מההומו-ספיאנס ועד ימינו הלהט״ביות תמיד ובכל מקום פשוט נמצאת שם. בין אם אתםן מהקהילה הלהט״ב או פשוט מתעניינים, נדבר ונלמד על ההיסטוריה, התרבות והלייף סטייל הלהט״בי. נארח את החוקרים, דמויות המפתח והא.נשים הכי משמעותיים וססגוניים בקהילות הלהט״ב. **** *חלק מהפרקים והתכנים עלולים להציף מגוון נושאים, ובמקרים כאלו אנו ממליצים לפנות אל הקו הגאה ״יש עם מי לדבר״ ואל ארגוני הקהילה הלהט״ב. © כל הזכויות שמורות למיכאל רוס ול-MHA

פרסומת
ד"ר הילה עמית עבאס היא ישראלית לסבית שחיה ופועלת בברלין. היא סופרת (ספרות עיון ופרוזה) עטורת פרסים, יזמת (מייסדת ביה"ס הבינלאומי לעברית) ומורה לעברית. את הפרוזה שלה היא כותבת מתוך עיסוק מתמשך בהוויה המורכבת של הסכסוך היהודי ערבי ומחוויות החיים שלה כלסבית מזרחית שהשתקעה בברלין. כתיבתה העיונית נובעת מעבודת החקר שלה לדוקטורט שמתמקד בהגירה של להט"בקים ישראלים ללונדון, ניו יורק וברלין, ועושה שימוש בתיאוריות קוויריות כדי להציע תפיסה מעניינת של 'ירידה' ששונה מאוד מזו של יצחק רבין שקרא ליורדים בזמנו (1976) "נפולת של נמושות". ספרה החדש "עיר תחתית" יצא לאור בספטמבר 2022 בהוצאת עם עובד. במרכז הספר עומדת שלישיה מאוד לא שגרתית (זוג גייז ישראלי ופלסטיני שחיים עם אשה וילד משותף) ועל הדרך הסיפור מצליח לגעת בנושאים נוספים פחות מדוברים כמו משפחה אלטרנטיבית, הורות לא ביולוגית, הטבח בברנוער, ופוסט טראומה של להט"בקים. בפרק "ד"ש מברלין" ד"ר הילה עמית עבאס משוחחת עם רותי פרנסדורף על הכתיבה, הביצה הלסבית של ברלין ועל החיים כמהגרת בעיר שמאפשרת חופש שבארץ אפשר רק לדמיין.
בפרק מיכאל מנהל שיחה מפתיעה ומרתקת על היסטוריית להט"ב, עם פרופסור משה סלוחובסקי שהיה ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ומומחה עולמי בתחום. מהשימוש בחד מיניות כאקט כוחני של הפגנת כוח או עינוי בשבי, אנשי דת ונזירות ותרבות יוון העתיקה - ועד הפן המשפטי הבעייתי שהתפתח, פילוסופיה שהגדירה אקט חד מיני כסלידה מעולם מתוקן, ההפרדה הרגשית והתפתחות המידע שהיה קיים בנושא. השיחה שוברת מיתוסים הנוגעים בתחום וחושפת את המורכבות שליוותה את הקהילה הלהט"בית במהלך ההיסטוריה בהתמודדותה מול גורמים משפטיים וחברתיים. אך מרגע שהחלה ההפצה על הנושא - הרגשת השייכות עצמה יצרה שינוי אשר מוביל בהשתלשלות מדהימה למציאות שלנו כיום.
פרק ההמשך לשיחה המרתקת של מיכאל עם יונתן דנילוביץ'. פרק אשר בצער רב הפך לפרק לזכרו של אחד המובילים הגדולים של הקהילה הלהט"בית שנפטר מאז. כמוביל המהלך הפומבי הגדול הראשון ובפנייתו לבג"ץ כנגד כל ההשמצות וההתרסות נגדו - יונתן דנילוביץ' הוביל את המהלך התקדימי שמלווה ומגן על זכויות להט"ב ועל זכויות כל אזרחי ישראל למניעת אפליה ממגוון סוגים. בהמלך חייו היה אקטיביסט ולא חדל לפעול למען קהילת הלהט"ב. בפרק, יונתן שיתף בעיניים דומעות את סיפור הקבלה שלו ע"י אימו כנגד כל הקשיים באותה תקופה, מדבר על המציאות והסטריאוטיפים שלא דילגו עליו בתפיסת הנטייה המינית שלו באותה תקופה כדבר רע שיש לסלוד ממנו ואף שאל את מיכאל שאלות על חייו האישיים. בפרק התארח גם אבי סופר, אקטיביסט פעיל למען להט"ב והיסטוריון בתחום, אשר פעל ביחד עם יונתן והכיר אותו באופן אישי. הוא משתף את ההיכרות וההערצה אל יונתן ואישיותו הצנועה ומדגיש בדבריו את מה שיונתן השאיר לכולנו, התוצרים הנצחיים של הפעילות שלו שישארו עם כולנו ומהווים בסיס להמשך האקטיביזם כיום.
כיום העדה האתיופית בארץ מונה מאות אלפים ומרוכזת ברובה בקרית מלאכי ובנתניה. כמו כל קהילה של עולים ומהגרים, ישנם קשיים והתמודדות רבות בהשתלבות בחברה הישראלית והתנגשויות בין ערכי מסורת והחיים המודרנים. כל אחד ואחת מאיתנו מסתובב עם כמה זהויות וקבוצות שייכות שונות. בין אם זו המשפחה שלי, המסורת שלי, איפה אני גר, לאיזו קהילה אני שייכת, הדת שלי, הערכים שלי ועוד רבים. אבל מה קורה כשיש סתירה בין שתיים או אף יותר מהזהויות שלנו? בפרק זה נדבר על הצטלבות הזהות הלהט״בית והזהות האתיופית. על המתחים בין העולמות ואיפה זה פוגש להט״בים אתיופים בחייהם בישראל. נארח את קובי טרקאי, מרצה ומעצב דעת קהל בעדה האתיופית, ופעיל בקל"א - התאגדות להטב"קית אתיופית.
עד כמה אנחנו באמת מעריכים את הפעילות הרבה שעשו קודמינו בקהילות הלהט״ביות? פעילים ופעילות מקומיות ובינלאומיות שהשפיעו רבות על יחס הקהילה ההטרוסקסואלית על קהילת הלהט״ב, הם אלו ששתלו את זרעי המהפכה הגאה, שכיום אנחנו מתחילים לקצור את פירותיה. המאבקים הלהט״ביים כיום מתמקדים רבות בזכות להקים משפחה, הזכות לאמץ, הזכות לפונדקאות אך אנחנו נוטים לשכוח את המאבק העיקש של הפעילים הלהט״בים שכיום נמצאים בגיל השלישי. מאבקם מול הרשויות, המשטרה, מערכת המשפט והאוכלוסייה הכללית הייתה בעיקרה מאבק קיומי והזכות לחיים חופשיים. ויש לזכור, שכל זה נעשה בצילה של מגפת נגיף האיידס שקטלה את חייהם אל אלפי להט״ביים בעולם בפרק הזה מיכאל רוס וג׳ונתן אלחורי מעלים על נס את הקשיים שקיימים היום בארץ ובעולם ללהט״ביים בגיל השלישי, ויחד עם קטעים משיחה שמיכאל הקליט עם חברו הטוב בארי בלקר, יליד שנות ה-50 מניו-יורק, הם עוברים בתחנות מרכזיות בהיסטוריה הלהט״בית השזורות בחייו של בארי. מיכאל וג׳ונתן מדברים על השונה והדומה בחוויות האישיות שעברו להט״בים בארון, יציאה מהארון, מאורעות סטונוול, יחס המשטרה ללהט״ב, אימוץ ילדים והקמת משפחה גאה. על מערכת יחסים פתוחה אז והיום, נגיף האיידס וכיצד ברי שיתף על כך שמערכת היחסים הסגורה שלו שמרה עליהם בחיים תוך כדי שמעגל החברים שלהם הלך והצטמצם.
הלהט״ביות בחברה הערבית בישראל עדיין נחשבת לטאבו שאין לגעת בו. יחד עם זאת, חלים שינויים רבים לאורך השנים האחרונות ביחסה של החברה הערבית לסוגיה הלהט״בית. בפרק המיוחד הזה ג׳ונתן אלחורי, עוזר ההפקה ומגיש אורח בסטרייט פרנדלי ישב לשיחה יחד עם ערן זינגר, פרשן לענייני החברה הערבית, מגיש תוכנית מרחאבית בכאן רשת ב׳ וכתב המגזין ״קול איסראיל״ בכאן11. אלחורי וזינגר סוקרים דרך נקודת מבט חיצונית את אותם שינויים בחברה הערבית: הרשתות החברתיות אשר השפיעו רבות על השיח סביב הקהילות הלהט״ביות בחברה הערבית, הפוליטיזציה של המיניות ושימוש בה על ידי פוליטיקאים ופעילים חברתיים, כיצד בכלל מגדירים את הדברים ובנוסף על צעד של אשת עסקים אחת שטרפה את הקלפים ועוררה שיח בלתי נמנע ברחוב הערבי. אנחנו נראה כי שינויים אלה מושפעים רבות גם מהחברה היהודית וכן גם מהחברה המערבית מסביב, אליה רבים נוסעים ומבקרים בה.
מה ההבדל בין מופע דראג לאירוע דראג? בפרק הזה עלינו על עקבים, זרקנו על עצמו גליטר ופתחנו מיקרופונים עבור מיכאל רוס שאירח את יוסל׳ה זיו- הדראגיסטית של ירושלים ומקימת ערב ״צחוקים רצח״. במהלך השיחה יוסל׳ה משתפת אותנו בחוויותיה האישיות, עם אהבתה ממבט ראשון ברגע שצפתה בהופעת דראג וסימון המטרה: שיום אחד היא עצמה תעמוד על הבמה ותהיה לה הופעה משלה. בפרק הזה יוסל׳ה ומיכאל עוברים במחוזות ירושלים עם היסטוריית הדראג של העיר, קצת על דראג והמסר שהוא מעביר וגם על מעלליה של יוסל׳ה בתעשיה.
מערכת יחסים פתוחה, או שאולי במילים אחרות: ״מערכת יחסים מאפשרת״. יש למילים כל כך הרבה משמעויות, עד לכדי הפרקטיקות היום-יומיות שלנו והחלטות אישיות ומשמעותיות הנוגעות למערכות היחסים והזוגיות שלנו. אחד הפרקים הקודמים עסק בשפה, מילים והמשמעויות הרבות שיש להן ומומלץ להאזין גם לפרק הזה (לא חובה, לינק בסוף התיאור). בפרק הזה אשתף אתכם/ן בקצת תובנות שאספתי בעשור האחרון ואחלוק מחוויותי ומשיחות רבות בסביבה שלי. אין כאן המלצה או אמירה של מה ואיך לעשות, אלא להראות זוויות ומורכביות. בעיקר נדבר על אחד המרכיבים הכי חשובים בכל זוגיות, והיא: תקשורת. רגע לפני ההתלבטות הגדולה באם לפתוח או לא, כדאי שתאיזנו יחדיו לפרק זה. אל תשכחו לשתף את הפרקים עם עוד מאזינים/ות, לעקוב, להתגלגל ליוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם והטיקטוק שלנו וכמובן הניוזלטר שלנו שבו תוכלו להתעדכן על ההרצאות ואירועים נוספים. יש לנו גם גרסה בינלאומית באנגלית לפודקאסט. להאזנה לפרק: שפה ומשמעויות- ״קהילות״ גאות. לא קהילה גאה. ו.. מה זה קוויר? https://podcast.mha.co.il/episodes/queer-language
אחד הפחדים הכי גדולים של כל להט״ב - זה איך המשפחה תגיב כשאצא מהארון? האם יקבלו אותי? ומה אם חלילה יעיפו אותי מהבית? זה אחד הפרקים הכי פרקטיים שלנו. אין לכם מה לדאוג, יש לכם ולכן מענה. לקטינים/ות יש את בית דרור, וגם לגילאי 18+ יש מענה כמו הגג הורוד - הלנת חירום לצעירים וצעירות להט״בים. בפרק הזה, מיכאל רוס מארח את יעל סיני ביבלש, מנהלת בית דרור, לשיחה על האפשרויות העומדות בפני נערים ונערות בסיטואציה הזאת. זאת לא תופעה נדירה, זה יכול לקרות בכל בית ובכל סביבה. הפרק הזה מיועד גם להורים לילדים להט״ב. אין מתכון אחד נכון לתהליך יציאה מהארון, אומנם אנחנו כן שואפים למצב אופטימלי בו הדברים יהיו יותר קלים. ליצירת קשר בכל שעות היום והלילה: בית דרור- עד גיל 18- 03-5164621 הגג הורוד- גילאי 18-24- 03-379-8341 בית לינה- מרחב בטוח להלנת חירום לא.נשים על רצף הטרנסיות- 0533033504 הפרק הזה יכול להציף לא מעט, ואנחנו מזמינים אתכם/ן להאזין גם לאחד הפרקים הראשונים שלנו על ״יש עם מי לדבר״, קו הקשב של הקהילות הגאות.

פודאסטים מובילים

מה שכרוך מה שכרוך 1182 פרקים
המעבדה המעבדה 808 פרקים
אש זרה אש זרה 581 פרקים
קטעיםקטעים528 פרקים
הפודיוםהפודיום526 פרקים
ציון 3ציון 3489 פרקים
פרסומת