פודקאסט טקסטמאניה

תרבות ופנאי | נעם פרתום | 37 פרקים
טקסטמאניה

המשוררת נעם פרתום נטפלת מדי תכנית לנושא קיומי, תרבותי או חברתי אחר ותוקפת אותו ממגוון כיוונים באמצעות טקסטים ספרותיים והגותיים שנכתבו עליו. כל תכנית מלווה במוזיקה רלוונטית ובראיונות עם אנשי רוח שמעשירים את הדיון

פרסומת
בפרק התעסקנו באחים. בקשר הבראשיתי הזה מבית אמא ואבא. אנשים שאנחנו חולקים איתם קרבת דם ודמיון גנטי, שחונכו די כמונו ולפעמים הם קרובים ולפעמים כה שונים
להיות פליט07/02/2018 | 2:57:09
"אף אחת לא עוזבת בית אלא אם הבית הוא לוע של כריש" כותבת ורסאן שייר, פליטה מסומאליה שחיה באנגליה. בפרק התעמקנו במצב הפליטות של מי שברח או גורש מביתו
"איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית, והבית איננו?" כתב אבות ישורון. ייתכן מאד שזה נקרא געגוע: תשוקה להיות קרוב למקום או לאדם שנפרדנו ממנו. בזה עסקנו בפרק
הפרק הוקדש לספר "קרקעית חיינו" של המשוררת האמריקאית שרון אולדס שכותבת שירה חשופה ומהפנטת על הנושאים הכי נפיצים: אמא, אבא, מין, משפחה, אהבה, חיים ומוות
"מי יכול לנחש, לפני שהשתתף במלחמה ממש, כל מה שיש בנשמה המלוכלכת של בני האדם?" כתב הסופר לואי-פרדינן סלין. בתכנית התחקינו אחר שורשי האלימות האנושית
"בדד בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום" שר זוהר ארגוב. פורטיס וסחרוף עונים לו: "מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך היא דבר נדיר". בחנו מה זה להיות לבד
9 עד 508/12/2017 | 2:55:55
"אבא, העבודה שלך, אני חושבת שהרגה אותך" כותבת המשוררת תהל פרוש. האם אנחנו חיים בתרבות וורקוהוליקית? בתכנית עסקנו בתלאות חיי העבודה של האדם המודרני
"זרועו נחה קלות על חזי - אותו לילה הייתי מאושר" כותב המשורר וולט וויטמן. בפרק סקרנו סוגי אושר שונים וניסינו להבין איך להיות יותר שמחים ומסופקים בחיינו
"ליבי הוא שמלה מתבדרת ברוחות הריקות" כותבת חגית גרוסמן ומתארת את חוסר התוחלת שכרוכה בהתמכרות לקניות. בפרק בחנו את השפעות תרבות הצריכה על חיינו
"כל אחד רוצה להיות זמר" שרים אריק אינשטיין ושלום חנוך ומשקפים את הסטנדרט התרבותי לפיו הצלחה נמדדת בפרסום או יוקרה. בדקנו את אידאל ההגשמה העצמית כיום

פודאסטים מובילים

פרסומת